הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את נתוני הצריכה והתמ"ג של הרבעון הראשון לשנת 2026, המשקפים את השפעת מלחמת "שאגת הארי".
על פי הנתונים מנוכי העונתיות, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד ברבעון הראשון ב-3.8% בחישוב שנתי (ירידה של 1.0% בחישוב רבעוני), זאת לאחר עלייה של 2.8% ברבעון האחרון של 2025.
בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, נרשמה עלייה מתונה של 1.5%.
ההשפעה האזרחית של הלחימה ניכרת בכיס של האזרחים: התמ"ג לנפש ירד ב-4.9% בחישוב שנתי, וההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-4.9% בחישוב שנתי (צניחה של 6.0% בצריכה הפרטית לנפש).
הירידה מובלת על ידי צמצום של 10.1% בצריכה השוטפת לנפש (מזון, דיור ושירותים), בעוד שההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש זינקה ב-32.8% בחישוב שנתי.
במגזר העסקי נרשמה ירידה כללית של 5.1% בחישוב שנתי במחירי בסיס, עם פערים דרמטיים בין הענפים:
-
ענף הבנייה חווה ירידה של 3.0% בתוצר הענפי בחישוב רבעוני (וירידה של 11.6% בחישוב שנתי), לצד ירידה של 12.8% בהשקעות בבנייה בחישוב שנתי.
-
ענף ההייטק (מידע ותקשורת) רשם זינוק פנומנלי של 39.7% בחישוב שנתי, וההשקעות בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) זינקו ב-61.6%.
-
שירותים פיננסיים ועסקיים עלו ב-7.8%.
-
ענף המסחר, האוכל והאירוח ירד ב-9.2% בחישוב שנתי, וענף התעשייה (כרייה וחציבה) ירד ב-4.6%.
בתקציב הממשלה חל שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות הלאומיים: ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה בסך הכל ב-4.8% בחישוב שנתי.
יחס חוב-תוצר הגיע ל-70%: האם הכלכלה הישראלית עדיין יציבה בהשוואה לעולם? | גיא שיקר, סוכן ביטוח פיננסי@hagaigolan101 #בורסה_לייב pic.twitter.com/l2BgZPuc4U
— ערוץ 10 – ערוץ הכלכלה של ישראל (@tv10israel) June 4, 2026
ההוצאה לצריכה האזרחית צנחה ב-26.9% והקניות האזרחיות קרסו ב-44.4%, בעוד שההוצאה לצריכה ביטחונית זינקה ב-9.6% בחישוב שנתי.
בגזרת סחר החוץ, יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-6.5% בחישוב שנתי, בעיקר בשל צניחה של 15.5% ביצוא השירותים.
עם זאת, יצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק עלה ב-1.8% (ויצוא התעשייה ללא יהלומים עלה ב-13.6%). מנגד, היבוא לישראל עלה ב-20.0% בחישוב שנתי (וזינק ב-32.7% בניכוי יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים).
בשורה התחתונה, מדובר באומדן שלישי המבוסס על נתונים לא שלמים. האומדן הבא, שיכלול את נתוני הרבעון השני של השנה, יתפרסם ב-16 באוגוסט 2026.
