היום משרד האוצר פרסם דו"ח רשמי – סקירה של הכלכלן הראשי העוסקת בהשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, המבוססת על הצלבת נתוני הלמ"ס, רשות המסים ומפקדי אוכלוסין. ניתוח הנתונים המקיף בדק כמה צעירים בישראל פונים ללימודים אקדמיים, מאילו מגזרים ומגדרים הם מגיעים, והיכן ישראל ממוקמת בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.
בשנת 2000 ישראל היתה מעצמת משכילים ודורגה במקום השלישי בדירוג ה-OECD באחוז האקדמאים הצעירים. לעומת זאת, ב-2024 נרשמה ירידה למקום ה-20. הגורם הראשי לירידה אינו שבישראל יש פחות אקדמאים מבעבר, אלא שבמדינות אחרות הגידול בשיעור הסטודנטים היה מהיר בהרבה.
היתרון התחרותי שהיה לישראל התבסס בעבר על אחוז משכילים גבוה במיוחד (בין היתר בזכות גלי העלייה של שנות ה-90), אך יתרון זה נשחק לאורך השנים בגלל:
-
קצב גידול מתון ואיטי של כלל האקדמאים בישראל.
-
פערים עמוקים ומתמשכים בשיעורי ההשתלבות בין קבוצות שונות בחברה (למשל, שיעורי השתלבות נמוכים יותר אצל גברים חרדים וערבים מול יהודים לא-חרדים). בנוסף, הנתונים אינם כוללים את תלמידי האוניברסיטה הפתוחה.
ממצאי הדו"ח המרכזיים:
-
עלייה מתונה באחוז האקדמאים: אחוז הצעירים בישראל (בני 25–34) שיש להם תואר אקדמי גדל מ-41% בשנת 2000 ל-47% בשנת 2024. עם זאת, במדינות ה-OECD העלייה הייתה מהירה בהרבה, ולכן הגידול בישראל נחשב מתון ואיטי בהשוואה בינלאומית.
שילוט לאוניברסיטה, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
מגמות השתלבות לפי מגזר ומגדר (בגילאי 18–29, בין השנים 2010–2025):
-
נשים (כללי): בקרב נשים נרשמה עלייה מובהקת במספר הלומדות באקדמיה בכל קבוצות האוכלוסייה (יהודיות לא-חרדיות, ערביות וחרדיות). עם זאת, עדיין קיימים פערים גדולים: אחוז ההשתלבות של נשים ערביות וחרדיות עדיין נמוך משמעותית מזה של נשים יהודיות לא-חרדיות.
-
נשים יהודיות לא-חרדיות: מחזיקות באחוזי ההשתלבות הגבוהים ביותר, אך בשנים האחרונות ניכרת יציבות (ללא גידול נטו). ב-2010 שיא ההשתלבות נרשם בגילאי 23–24 ועמד על 12.85% (גיל 23) ו-10.72% (גיל 24). ב-2025 שיא ההשתלבות עומד על 11.52% (גיל 23) ו-12.60% (גיל 24).
-
נשים ערביות: ב-2010 נקודת השיא של ההשתלבות הייתה בגיל 20 ועמדה על 10.77%. מאז נרשמה עלייה חדה ומתמשכת עד 2022, והחל מ-2023 ניכרת יציבות, כאשר ב-2025 שיא ההשתלבות (גיל 20) זינק ל-14.80%. נרשמה התכנסות ניכרת בין דפוסי ההשתלבות של נשים ערביות לנשים יהודיות, בעיקר הודות לתכניות חומש ממשלתיות (החלטות 922 ו-550) ותכניות הנגשה של ות"ת.
-
נשים חרדיות: ב-2010 שיא ההשתלבות היה בגילאי 19–22 ונשק לכ-2.2%–2.3% בשנתון. ב-2025 שיא ההשתלבות עלה בבירור (בגיל 22 עומד על 4.71% ובגיל 21 על 4.27% – יותר מכפול מ-2010). נשים חרדיות הציגו עלייה משמעותית לאורך העשור הקודם, אך בשנים האחרונות ניכרת יציבות.
-
גברים יהודים לא-חרדים: שיעור ההשתלבות לא גדל בשנים האחרונות וסובל מסטגנציה.
-
גברים חרדים: נרשמה עלייה בשיעור הפונים לאקדמיה, אך בקצב איטי בהשוואה לגברים ערבים.
האטה בקצב הגידול הכללי:
בעבר, פתיחת המכללות האקדמיות בשנות ה-90 יצרה נגישות עצומה, ומספר הסטודנטים בהן זינק פי 2.5. אך כיום מסתמנת האטה: בין השנים 2020–2024 קצב הגידול במספר הסטודנטים ירד ל-1.1% בשנה בלבד – קצב הנמוך מקצב גידול האוכלוסייה הכללי בישראל (כ-1.8%–2%). משמעות הדבר היא שבפועל, אחוז הצעירים הפונים לאקדמיה מתוך כלל האוכלוסייה נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות.
פרמיית שכר מול תשואה להשכלה:
בישראל, מי שמחזיק בתואר אקדמי נהנה מ"פרמיית שכר" ומרוויח בממוצע יותר ממי שאין לו תואר (במיוחד בתחומי ההייטק). עם זאת, הדו"ח מציין כי קיומה של פרמיית שכר אינו מבטיח "תשואה חיובית להשכלה" בכל המקרים – כלומר, תוספת השכר לא תמיד מספיקה כדי להחזיר את שכר הלימוד ואת אובדן ההכנסה בשנות הלימודים, בפרט במצבים של "השכלה עודפת" (כאשר אקדמאים עובדים במקצועות שכלל אינם דורשים תואר).
