אנבידיה נמצאת בשיחות לספק רשת ביטחון פיננסית של כ-250 מיליארד דולר עבור OpenAI, כחלק מפרויקט ענק להחכרת מרכז נתונים באוהיו.
הערבויות מצד אנבידיה יסייעו ליצרנית ChatGPT להחכיר פרויקט בהספק של 10 ג'יגה-וואט, שאותו מפתחת חברת הבת לאנרגיה של סופטבנק בדרום אוהיו, כך עולה מדיווח ב-WSJ. בסך הכל, הפרויקט עשוי לעלות יותר מ-500 מיליארד דולר, כולל שבבי המחשוב שיוכנסו לתוך מרכזי הנתונים. מדובר בפרויקט מרכז הנתונים הגדול ביותר שהוכרז עד כה.
החשמל עבור הפרויקט נמצא בשליטת ממשלת ארה"ב וממומן בנפרד על ידי יפן כחלק מהסכם סחר שנחתם לאחרונה. שר המסחר, הווארד לוטניק, מעורב בקבלת ההחלטות לגבי זהות הגורמים שיקבלו את החשמל.
השלב הראשון של בניית הקמפוס, צפוי להסתיים בשנת 2028, בהספק של כ-800 מגה-וואט, כאשר הפרויקט כולו ידרוש כ-10 ג'יגה-וואט של חשמל.
הגב הפיננסי של אנבידיה יאפשר ליזמית של מרכז הנתונים לגייס חוב בתנאים נוחים בהרבה מכפי שהייתה יכולה לגייס אם ל-OpenAI לא היה גב פיננסי. חברת ה-AI נמצאת בשיחות מתקדמות להחכרת האתר מזה מספר שבועות.
לפי הדיווח, OpenAI היא בין החברות שהביעו את העניין הרב ביותר באתר, מבין אנתרופיק, מיקרוסופט וגוגל שגם שוחחו עם לוטניק בנושא בשבועות האחרונים. חברות AI נואשות להבטיח את השבבים והחשמל הדרושים להפעלת המודלים שלהן, מה שהופך מגה-פרויקטים שזוכים לתמיכה ממשלתית או לחשמל מובטח, לאטרקטיביים במיוחד.
תחת ההסדר, אנבידיה תערוב לשורה של מנגנוני מימון שנועדו להעניק למלווים ביטחון רב יותר בכך שהמימון שמאחורי הפרויקט מובטח. אולם, התנאים עדיין לא סופיים והעסקה עלולה ליפול.
הערבות, בסך 250 מיליארד דולר, תכסה את חכירת מרכז הנתונים ואת החוב הנדרש למימון הקמתו, אך לא את שבבי אנבידיה שיוכנסו לתוכו. אנבידיה, שהשקיעה 30 מיליארד דולר ב-OpenAI, מנהלת שיחות גם על עסקה למימון רכישת השבבים עבור OpenAI, שעלותה עשויה להגיע ל-350 מיליארד דולר נוספים.
הסדרי מימון מעגליים כאלה מעוררים חששות בתעשייה מפני פגיעות במקרה של שינוי בסנטימנט המשקיעים או ההאטה בצמיחה של חברות הבינה המלאכותית.
ללוטניק ולממשל טראמפ יש אינטרס רב בהצלחת הפרויקט באוהיו. כחלק מהתחייבותה להשקיע בארה"ב בתמורה להפחתת מכסים, יפן הסכימה להשקיע 33 מיליארד דולר בפרויקט תחנת כוח המבוססת על גז טבעי על אדמה פדרלית באוהיו, שיופעל על ידי SB Energy. חברת SB Energy קיבלה השקעה מ-OpenAI, וסופטבנק עצמה היא אחת המשקיעות הגדולות ביותר ב-OpenAI.
ממשלת ארה"ב תשלם עמלה ל-SB Energy תמורת הפעלת תחנת הכוח. יפן וארה"ב יחלקו ביניהן את ההכנסות ממכירת החשמל עד שיפן תחזיר לעצמה את השקעתה בסך 33 מיליארד דולר, ולאחר מכן הממשל האמריקאי יקבל 90% מההכנסות.
המבנה המוצע משקף תהליך עמוק יותר באופן שבו ממומנים פרויקטי ה-AI הגדולים ביותר. חברות טכנולוגיה בעלות דירוג אשראי גבוה משתמשות במאזנים הפיננסיים שלהן כדי לסייע לחברות קטנות יותר ללוות כספים לצורכי התשתית שלהן. תופעה זו מכונה בתעשייה "מעטפת אשראי".
גוגל, למשל, סיפקה רשת ביטחון לחלק ממרכזי הנתונים של אנתרופיק, בין היתר כדי להגדיל את המכירות של שבבי ה-AI מפיתוח עצמי שלה (TPU).
אוסטרליה על המפה: מה עומד מאחורי הרצון להקים מרכזי נתונים ביבשת?
מרכז הנתונים הזה יהיה הראשון של OpenAI בתור שוכרת, מה שיקרב אותה לשליטה בתשתית שאותה היא שוכרת כיום בעיקר מספקיות ענן כמו מיקרוסופט, אמזון ואורקל.
החברה העלתה לאחרונה את תחזית ההוצאות שלה על כוח מחשוב לכ-750 מיליארד דולר עד שנת 2030, לעומת תחזית של כ-600 מיליארד דולר מוקדם יותר השנה. לא ברור כיצד העסקה החדשה משפיעה על תחזיות אלו.
עם שווי שוק של כ-5 טריליון דולר, אנבידיה מצידה, דוהרת להבטיח ביקוש רחב יותר לשבבים שלה. בדוח השנתי האחרון שלה, הזהירה החברה כי הסדרי מימון למרכזי נתונים עלולים להפחית את תזרימי המזומנים שלה בטווח הקצר ולהגדיל את חשיפתה לסיכוני אשראי של לקוחותיה.
