חוקרים המקושרים לצבא סין השתמשו בפלטים ממודלי בינה מלאכותית מתקדמים של חברות אמריקניות, בהן OpenAI ו-אנתרופיק, כדי לאמן מערכות AI מקומיות לצרכים צבאיים. כך עולה מבדיקה שביצעה סוכנות הידיעות רויטרס על בסיס סקירה של מסמכים ופטנטים סיניים.
הדיווח מתבסס על סקירה של יותר מ-80 מאמרים אקדמיים ופטנטים. מהמסמכים עולה כי מוסדות הקשורים לצבא השחרור העממי עושים שימוש בטכניקה המכונה זיקוק מודלים, שבה מודל חזק משמש כמקור ידע לאימון מודל קטן וממוקד יותר, שניתן להפעיל מקומית ובעלות מחשוב נמוכה.
כיצד נעשה השימוש בטכנולוגיה?
המסמכים מצביעים על כך שחוקרים סיניים השתמשו במודלים אמריקניים כדי לשפר יכולות בתחומים מגוונים. בין היתר מדובר בניתוח מידע, ניטור תוכן, זיהוי מטרות, הפעלת רחפנים וקבלת החלטות טקטיות במסגרת מערכות ההגנה והצבא במדינה.
באחד המקרים תיארו חוקרים מיחידה 96941 של צבא סין, העוסקת במודיעין צבאי ולוחמת סייבר, שימוש ב-GPT-3.5 של OpenAI לצורך עיבוד קוד תוכנה צבאי. הסיכומים שהופקו על ידי המודל שימשו לאחר מכן לאימון מערכת מקומית המופעלת ברשתות צבאיות.
מהן ההשלכות של המאבק הטכנולוגי?
הממצאים מגיעים על רקע המאבק הגובר בין ארה"ב לסין סביב שליטה בטכנולוגיות AI מתקדמות. כחלק ממערכה זו, הגבירה וושינגטון את ההגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים לסין, במטרה להאט ולהגביל את פיתוח יכולות הבינה מלאכותית במדינה.
הוויכוח בין המדינות מתמקד בשאלה האם זיקוק מודלים מהווה עקיפה של מגבלות גישה ופגיעה בקניין רוחני. גורמים אמריקניים טוענים כי ישויות סיניות שואבות יכולות ממודלים מערביים, בעוד שבייג'ינג דוחה את הטענות ומאשימה את ארה"ב בהגמוניית AI.
עם זאת, מומחים מציינים כי זיקוק מודלים אינו מאפשר לשכפל באופן מלא את היכולות של מערכות מתקדמות. הטכניקה מאפשרת להעביר יכולות מסוימות בלבד למודלים קטנים וזולים יותר, אך אינה מחליפה את המשאבים העצומים הנדרשים לפיתוח מודלים פורצי דרך.
