ממשל טראמפ בוחן כיצד חברות בינה מלאכותית סיניות רוכשות וניגשות לשבבים של אנבידיה, מחוץ לגבולות סין.
המהלך מגיע בעקבות שרשרת פריצות טכנולוגיות שהדגישו את יכולתן של חברות אלו להשתמש בחומרה מתקדמת זו, למרות המגבלות שהטילה וושינגטון על משלוחים למדינה האסייתית.
הזרוע הממשלתית שעוסקת בדרך כלל בחקירת הפרות של בקרת יצוא שבבים, בוחנת כעת באופן שיטתי יותר, את המסלולים החוקיים שבאמצעותם חברות AI סיניות ניגשות למעבדים מתקדמים – בפרט על ידי שכירת כוח מחשוב הממוקם במדינות אחרות. כך עולה מדיווח ה-WSJ.
החקירה מגיעה לאחר שורה של גרסאות מוצר מרשימות ששחררו חברות AI סיניות, אשר הציתו מחדש את הדיון בוושינגטון לגבי אפקטיביות המגבלות שהוטלו על מכירת שבבי אנבידיה לסין מאז שנת 2022.
בחודש שעבר, חברת Moonshot AI שחררה את מודל ה-Kimi K3 שהשיג תוצאות כמעט זהות במבחיני ביצועים לאלו של המתחרות האמריקאיות, אנתרופיק ו-OpenAI.
בפוסט ברשתות החברתיות, בכיר בבית הלבן האשים את החברה, בכך שהשיגה באופן לא חוקי את החומרה "הטובה ביותר" של אנבידיה, וניגשה אליה מרחוק דרך גורם אלמוני. ימים ספורים לאחר פרסום הפוסט, זרוע האכיפה של ה-BIS פתחה בבדיקה רשמית.
המאמץ כולל הרכבת רשימת מדינות שבהן קיימות לכאורה פעילויות שוק שחור להעברה פיזית של השבבים המוגבלים לתוך סין – סמכות הנמצאת בתחום האכיפה הרגיל של הסוכנות.
במקביל, היחידה תרכיב גם רשימת מדינות שבהן חברות סיניות ניגשות לשבבים אלו מרחוק – נושא שאינו נחשב בדרך כלל לעבירה על החוק, שכן גישה מרחוק אינה בלתי חוקית כשלעצמה.
עם זאת, בעוד צוותו של טראמפ דן באופן נרחב יותר בגישה מרחוק בשבועות האחרונים, ההאשמה הפומבית ובדיקת ה-BIS אינן מעידות בהכרח על כוונה להטיל מדיניות נוקשה יותר באופן מיידי.
חילוקי דעות בוושינגטון
הדיונים האחרונים בוושינגטון לגבי אופן התגובה למודל Kimi K3 מדגישים את האופי השנוי במחלוקת של הדיונים על בקרת היצוא. גורמים מסוימים בממשל טראמפ דוגלים כבר זמן רב בהידוק הפיקוח, במיוחד כדי לעצור הברחות שבבים – נושא שארה"ב נלחמת בו כעת בבתי המשפט.
חרף התמיכה, משרד המסחר נמנע מלקדם תיוק טיוטות תקנות משלו, כולל תקנה ספציפית שהייתה אמורה להגביל מכירות למלזיה ולתאילנד מחשש שהמשלוחים יוסטו לסין. בנוסף, טראמפ עצמו אישר מכירות לסין של חלק משבבי H200, שאותם האשים הממשל שלו בהברחה.
בשנה שעברה, הנשיא אמר כי מכירת שבבי ה-Blackwell המתקדמים ביותר של אנבידיה לסין, אינה עומדת על הפרק. אך מודל Kimi K3 הוכיח כי ניתן לגשת לאותם מעבדים בדיוק באמצעים חוקיים לחלוטין – דבר שגורם לתסכול רב בקרב גורמים נציים בממשל.
מנגד, עולות שאלות רציניות לגבי אם ל-BIS – שבקרת היצוא שלו מתמקדת בתנועה של סחורות פיזיות – יש בכלל את הסמכות המשפטית להגביל הסכמי מחשוב ענן המאפשרים גישה כזו.
בית הנבחרים של ארה"ב כבר העביר חקיקה דו-מפלגתית המבקשת להגדיר את הסמכות הזו באופן ברור. אך גם אם הצעת החוק תעבור בסנאט, כל ניסיון לבלום את הגישה של חברות סיניות למרכזי נתונים מעבר לים צפוי להיקלע להתנגדות עזה מצד אנבידיה וחברות טכנולוגיה נוספות.
יצרנית השבבים ביקרה בעבר בחריפות את המגבלות של ארה"ב, וטענה כי בגללן "החברה ויתרה על השוק המסחרי השני בגודלו בעולם לטובת מתחרים זרים", והוסיפה כי "אמריקה אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את אסיה בהמשך".
המתווכים בדרום-מזרח אסיה
למעשה, הביקוש למחשוב ענן מצד חברות סיניות מהווה מנוע צמיחה מרכזי בצמיחת מרכזי הנתונים באזור. דרום-מזרח אסיה בפרט, מהווה בית למספר חברות המשכירות שבבי אנבידיה ללקוחות סיניים, שנמצאות גם תחת חשד בוושינגטון בהעברה פיזית של מעבדים אלו לסין.
עם זאת, קשה לשים את האצבע על הסדרים אלה: רוכשי השבבים של אנבידיה מסרבים לחשוף את זהות לקוחותיהם הסיניים, בעוד החברות הסיניות עצמן נוקטות בצעדים כדי להרחיק את עצמן מהמבנה התאגידי של העסקה, אף על פי שהדבר מותר על פי חוק.
חברת עליבאבא, למשל, ניגשת לשבבי אנבידיה הממוקמים במלזיה דרך חברת Megaspeed International Pte – חברה סינגפורית הנמצאת תחת חקירה אמריקאית בחשד להברחת שבבים.
אך ההסכם אינו נחתם ישירות בין שתי החברות: עליבאבא השתמשה בחברת הקש הסינגפורית הנשלטת על ידי ישות באיי קיימן, אשר ענקית הטכנולוגיה הסינית היא החברה-אם שלה. כך לפי מסמכים שנבדקו על ידי בלומברג.
