סגן מזכיר ההגנה בארה"ב, סטיב פיינברג, שיגר מזכר דחוף למנהלי חברות הביטחון בארצות הברית ודרש מהם להציג בתוך 21 ימים תוכניות מפורטות להאצת קצב הייצור והאספקה של אמצעי לחימה, כך לפי דיווח בוושינגטון פוסט.

הפנייה החריגה מגיעה על רקע שחיקה חמורה במלאי התחמושת האמריקאי בעקבות הלחימה מול איראן, כאשר במזכר הבהיר פיינברג כי סבבי פיתוח ונתיבי ייצור שנמשכים שנים אינם קבילים עוד, והציב דרישה מהחברות להציג נכונות להשקיע הון עצמי בהרחבת תשתיות הייצור.
המלאים האוזלים והמבוי הסתום בקונגרס
היקף השימוש בתחמושת מתקדמת במהלך הלחימה רוקן חלק משמעותי מהמלאים האסטרטגיים, כאשר השימוש במיירטי פטריוט, מערכות THAAD, טילי טומהוק וטילים טקטיים של הצבא עלה בהרבה על קצב הייצור הנוכחי.
עוד באותו הנושא
במקביל, הפנטגון והבית הלבן נתקלים במכשול פוליטי בקונגרס, שם מעוכבת חבילת תקציב ביטחון בהיקף של כ-1.15 טריליון דולר.

בניסיון לקדם את אישור הכספים, בכירים בממשל כינסו לאחרונה את ראשי ענקיות הביטחון המסורתיות כמו לוקהיד מרטין, נורת'רופ גראמן ובואינג, לצד חברות טכנולוגיה ביטחונית כדוגמת אנדוריל ופאלנטיר, כדי שיפעילו לחץ ישיר על המחוקקים.
הסכמי מסגרת וסיכונים פיננסיים לחברות
כדי לגשר על הפער עד לאישור התקציב, הפנטגון קדם בשורת "הסכמי מסגרת" מול היצרניות.
מדובר בהסכמים משפטיים הצהרתיים בלבד שאינם מהווים חוזה מחייב או סגירה תקציבית, דבר שמונע מהחברות התחייבות רשמית לרכישות.

מצב זה מעמיד את חברות הביטחון הציבוריות בדילמה כלכלית: הפנטגון דורש מהן להגדיל את כושר הייצור ולבצע השקעות הון משמעותיות כבר עכשיו, אך בהיעדר תקציב מדינה מאושר, החברות נאלצות לקחת סיכון פיננסי ולהוציא הון עצמי על בסיס הבטחות עתידיות בלבד.
שורה תחתונה
הלחץ הגובר של הפנטגון מציב את תעשיית הביטחון האמריקאית בין הפטיש לסדן: מצד אחד, דרישה דחופה למעבר למתכונת חירום ולהשקעת הון עצמי כבד; ומנגד, תלות מלאה בקיפאון הפוליטי בקונגרס.

ללא אישור תקציבי מהיר, התעשיות יתקשו לתרגם את הסכמי המסגרת לקווי ייצור פעילים בשטח, דבר שעלול להעמיק את השחיקה במלאים האסטרטגיים של ארצות הברית.