הלמ"ס מדווחת היום (חמישי) על נתוני היבוא והיצוא של סחורות בישראל לחודש יולי 2026. בחודש יולי ישראל ייבאה הרבה יותר סחורות ממה שייצאה. הפער בין היבוא ליצוא, כלומר הגירעון המסחרי, הסתכם ב-12.4 מיליארד שקל.
בחודש יולי ישראל מכרה לחו"ל סחורות בשווי של כ-17 מיליארד שקל.
ישראל קנתה מחו"ל סחורות בשווי של כ-29.5 מיליארד שקל. כלומר, ישראל ייבאה ב-12.4 מיליארד שקל יותר ממה שייצאה, וזה יצר את הגירעון המסחרי.
לפי נתוני המגמה, היצוא של כימיקלים ומוצריהם גדל בקצב שנתי של 38.3%, וזה אחד התחומים הבולטים בצמיחת היצוא. במקביל, ישראל ייבאה פחות מכונות וציוד, עם ירידה של 1.4% בקצב שנתי.
מתחילת השנה ועד סוף יולי ישראל ייצאה סחורות בשווי של 109.7 מיליארד שקל, לעומת 114.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025. כלומר, היצוא ירד בכ-4.9 מיליארד שקל.
היבוא הסתכם מתחילת השנה ב-195 מיליארד שקל, לעומת 193.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ-1.3 מיליארד שקל.
מתחילת השנה הגירעון המסחרי עומד על כ-85.3 מיליארד שקל, לעומת 79.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. כלומר, הגירעון גדל בכ-6.1 מיליארד שקל.
היחס בין היצוא ליבוא הורע:
היצוא היווה 56.2% מהיבוא בינואר-יולי 2026, לעומת 59.1% בתקופה המקבילה אשתקד. כלומר, ביחס לשנה שעברה, היצוא מכסה חלק קטן יותר מהיבוא.
במקביל, יצוא הסחורות בנתוני המגמה עלה ב-14.8%, בעוד שהיבוא עלה ב-0.8% בלבד.
ממה מורכב היבוא?
- 46% – חומרי גלם
- 27% – מוצרי צריכה
- 16% – מכונות, ציוד וכלי תחבורה להשקעות
- 11% – יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים
היבוא של חומרי גלם גדל בקצב שנתי של 7.8%, וזה עשוי להעיד על פעילות משמעותית יותר בתעשיות הזקוקות לחומרי גלם. בנוסף, נרשם זינוק משמעותי ביבוא ברזל ופלדה, שעלה בקצב שנתי של 38.3%.
נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה שנתית של כ-7.3% ביבוא מוצרי השקעה. בתוך קטגוריית מוצרי הצריכה, יבוא מוצרים בני קיימה כמו ריהוט, מוצרי חשמל וכלי תחבורה ירד גם הוא ב-7.3%. בנוסף, יבוא מכונות וציוד ירד ב-1.4% בשיעור שנתי.
מבחינה שנתית, בחודשים מאי-יולי 2026 ירד יבוא מוצרי צריכה בכ-1.7%.
מנגד, מוצרים כמו תרופות, מזון, משקאות, בגדים ונעליים דווקא רשמו עלייה של כ-4%.
יתרה מכך, מתחילת השנה ישראל ייבאה יהלומים בשווי של כ-2.8 מיליארד שקל, וחומרי אנרגיה – דלק גולמי, תזקיקים ופחם, בשווי של כ-19.1 מיליארד שקל.
הנתונים של החודשים האחרונים עדיין אינם סופיים לחלוטין. כאשר ייכנסו נתונים חדשים, הלמ"ס יכולה לעדכן את נתוני המגמה, ולכן יש להיזהר מהסקת מסקנות חדות על בסיס שלושת החודשים האחרונים בלבד.
כמו כן, השינויים בשער השקל מול מטבעות זרים משפיעים על הערך השקלי של היבוא והיצוא. לפי נתוני הלמ"ס, ביולי השקל נחלש מול המטבעות המרכזיים:
- מול הדולר: 3.2%
- מול הין: 2.3%
- מול הליש"ט: 3.5%
- מול הפרנק השווייצרי: 1.8%
- מול האירו: 2.3%
כלומר, חלק מהשינויים בערכי היבוא והיצוא בשקלים מושפעים גם משערי החליפין ולא רק מכמות הסחורות שנמכרה או נקנתה.
התמונה המרכזית מעורבת: מצד אחד, יצוא התעשייה, ובעיקר ההייטק, מציג צמיחה חזקה מאוד; מצד שני, ישראל עדיין נמצאת בגירעון מסחרי גדול, והיצוא המצטבר מתחילת השנה נמוך מהשנה שעברה.
