סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, אמר במסיבת עיתונאים ל-CNBC אתמול בוושינגטון שארה"ב תטיל על איראן את "הסנקציות הקשות ביותר בהיסטוריה". בסנט הוסיף כי הממשל האמריקאי עדיין לא חשף את כל הפרטים, והוא צפוי להסביר ביום שני אילו צעדים בדיוק יינקטו.
סין היא הקונה המרכזית של הנפט האיראני, ולכן אם ארה״ב רוצה שהסנקציות באמת יחנקו את איראן כלכלית, היא זקוקה במידה מסוימת לשיתוף פעולה סיני, אבל סין טוענת שהפעלת לחץ וסנקציות אינה הדרך לפתור את הבעיה. כלומר, כאן נוצר עימות אפשרי בין וושינגטון לבייג׳ינג.
איראן מגנה את הסנקציות ואומרת שהן למעשה סוג של "טרור כלכלי", וטוענת שהן לא יגרמו לאיראנים לוותר על עצמאותם וריבונותם.
בסנט בעצם רומז שאם ניתן לפגוע באיראן מספיק מבחינה כלכלית, ייתכן שלא יהיה צורך לפתוח שוב במערכה צבאית גדולה. הדברים של שר האוצר האמריקאי מגיעים יום לאחר שהנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, איים ב"מלחמה כלכלית" והוסיף שאם מדינה תעזור לאיראן לשרוד כלכלית – יהיו לכך השלכות כלכליות.
לאחר מכן, ביום חמישי, מחירי הנפט עלו ורשמו שיא של שלושה שבועות, כאשר הסיבה היא חשש לאספקת הנפט מהמזרח התיכון. מצר הורמוז הוא נקודת מעבר ימית קריטית בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן, ואם התנועה בו נפגעת בצורה משמעותית, זה עלול להשפיע על אספקת הנפט העולמית.
לפני פברואר עברו שם בערך חמישית מכלל הנפט שנסחר בעולם, לכן כל איום על הורמוז הוא לא רק בעיה של ארה״ב ואיראן, אלא עלול להפוך לבעיה של הכלכלה העולמית.
היו כבר שני ניסיונות לעצור את הלחימה, אבל הם לא החזיקו מעמד, לכן ארה״ב עלולה לחזק כעת את הלחץ הכלכלי על איראן.
עם זאת, ארה״ב כבר הטילה על איראן סנקציות במשך עשרות שנים, וזה מעלה שאלה לגבי האם סנקציות עוד יותר קשות באמת יגרמו למשטר האיראני לקרוס, כאשר איראן כבר רגילה לחיות תחת סנקציות.
משרד החוץ האיראני כאמור גינה את הסנקציות האמריקאיות וכינה אותן "טרור כלכלי", כדי לומר שארה״ב משתמשת בכלכלה ככלי תקיפה נגד העם והמדינה האיראנית.
במסיבת עיתונאים ביום שני האחרון, בסנט אמר: "זו מכה כפולה. יש לנו את המצור (על איראן), ויהיו לנו הסנקציות הקשות ביותר בהיסטוריה." כך בסנט מתאר שני אמצעי לחץ: המצור או הסגר והסנקציות הקשות ביותר. קודם לחץ פיזי, ימי, ובמקביל לחץ כלכלי אדיר.
המשמעות היא שאם ארה״ב תפעיל את הלחץ הכלכלי המקסימלי, ייתכן שלא יהיה צורך לחזור להפצצות או פעולות צבאיות רחבות. שר האוצר האמריקאי הוסיף: "זה יעבוד באיראן ואנחנו נקריס את המשטר הזה", כאשר מדובר בשאיפה לשינוי פוליטי עמוק מאוד באיראן.
בסנט מבהיר כי המערכה הכלכלית נגד איראן אינה מסתכמת בוושינגטון, וקורא למדינות העולם לבחור צד: "הגיע הזמן שבעלות הברית שלנו ושאר העולם יקבלו החלטה." לדבריו, המטרה היא לבנות קואליציה בינלאומית שתצמצם את מקורות ההכנסה של איראן.
במרכז המאמץ עומדת סין, שרוכשת יותר מ-80% מהנפט האיראני המיוצא במשלוחים. בסנט מדגיש כי גם לסין יש אינטרס ביציבות האזור, משום ש"הסינים מקבלים 50% מהאנרגיה שלהם מהמפרץ." עם זאת, בייג'ינג דוחה את מדיניות הלחץ האמריקאית וטוענת כי "סנקציות ולחץ אינם עוזרים לפתור את הבעיה", וקוראת לפתרון דיפלומטי, כך לפי דובר שגרירות סין בוושינגטון, בתגובה לדברים של שר האוצר.
במקביל, וושינגטון מאיימת על מדינות וחברות שימשיכו לספק לאיראן נתיבי מסחר ומימון, במסגרת מה שבסנט מתאר כ-"מלחמה כלכלית ובידוד בהיקף חסר תקדים."
המסר האמריקאי ברור: מי שיספק לאיראן "חבל הצלה" כלכלי, עלול לשלם מחיר כבד בעצמו.
