נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, בתדרוך שקיים עם עיתונאים באוקראינה אתמול, הזהיר כי רוסיה צפויה לבצע גיוס נוסף של כ-300 אלף חיילים לאחר הבחירות לפרלמנט הרוסי בספטמבר. לדבריו, מוסקבה עשויה לגייס את הכוחות בעיקר באזורים המרוחקים של רוסיה, ולא בערים הגדולות, ולהשתמש בהם בהתאם להתפתחויות בחזית – בראש ובראשונה במטרה להשלים את כיבוש מחוז דונייצק שבמזרח אוקראינה.
זלנסקי טוען שלמרות שרוסיה משקיעה הרבה חיילים וסובלת מאבדות כבדות, ההישגים הטריטוריאליים שלה אינם גדולים מספיק כדי לשנות משמעותית את השטח שבשליטתה. המסר שלו הוא שרוסיה משלמת מחיר כבד מאוד בחיילים, אך לא מצליחה לכבוש הרבה יותר שטח.
ב-2022 רוסיה ביצעה גיוס צבאי חלקי בעקבות הפלישה לאוקראינה. הגיוס עורר התנגדות בתוך רוסיה, וחלק מהגברים שניסו להימנע משירות עזבו את המדינה. לכן, גיוס חדש עלול להיות מבחינה פוליטית מהלך רגיש מאוד עבור הקרמלין.
נשיא אוקראינה טוען שרוסיה עשויה לנסות לבצע את הגיוס בעיקר באזורים שאינם המרכזים הגדולים, כדי לצמצם התנגדות ציבורית ופוליטית. מדובר בהערכה, ולא באישור לכך שרוסיה החליטה על כך.
לפי זלנסקי, המטרה הרוסית תהיה להשתמש בתוספת כוח האדם כדי לנסות להשלים את ההשתלטות על כל מחוז דונייצק. הוא מאמין שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, "יפרוס את 300,000 המגויסים החדשים בהתאם למצב במזרח המדינה שלנו", וכי נשיא רוסיה הורה לגנרלים שלו להשלים את כיבוש דונייצק עד סוף השנה.
זלנסקי הוסיף: "הם יאבדו שם את כל 300,000 הרוסים שיגויסו מחדש; אנחנו נחסל אותם".
רוסיה שולטת ברוב מחוז דונייצק, אך אוקראינה עדיין מחזיקה בכ-20%.
הערים סלוביאנסק (Slaviansk) וקרמטורסק (Kramatorsk) חשובות מאוד מבחינה צבאית ולוגיסטית, ולכן כיבושן יהיה הישג משמעותי עבור רוסיה. זלנסקי העלה חשש שרוסיה לא תתרכז רק בדונייצק, אלא תנסה לפתוח או להרחיב פעילות צבאית גם בצפון-מזרח אוקראינה, באזורים כמו חרקיב וסומי.
גם מצבה של ההגנה האווירית האוקראינית עמד במרכז דבריו. זלנסקי השווה בין 675 טילי Patriot שסופקו לאוקראינה ב-2023 לבין 264 טילים בלבד הצפויים להימסר השנה. לדבריו, "למרבה הצער קיימת מגמת ירידה, וזה תלוי בעיקר בצד האמריקאי". הוא הדגיש כי הגדלת אספקת טילי Patriot יכולה להיות משמעותית במיוחד עבור יכולתה של אוקראינה להתמודד עם טילים בליסטיים רוסיים.
זלנסקי אמר כי אם ארה"ב תספק לאוקראינה עד 10% ממלאי טילי ה-Patriot שלה, קייב תהיה מוכנה לשלם עבורם. לדבריו, התחייבות אמריקאית כזו "יכולה לעשות הבדל עצום, הן בהצלת חיים והן מבחינה דיפלומטית". הוא ציין כי אוקראינה מתמודדת עם מחסור דומה גם בטילי ההגנה האווירית האירופיים Aster: "אין מספיק טילי Aster, למרות שהם מיוצרים".
במקביל, זלנסקי התייחס ליכולות התקיפה של אוקראינה ולמאמציה לאתר אתרים ברוסיה שמהם משוגרים טילים בליסטיים. הוא טען כי התעשייה הצבאית הרוסית עשויה להיות מסוגלת לייצר כ-1,300 טילים בליסטיים בשנה, ולכן אוקראינה מנסה לפגוע גם בתשתיות ובמערכות שמהן יוצאות התקיפות.
בהתייחסו ל-Starlink ולבעליה, אילון מאסק, אמר זלנסקי כי אוקראינה מבקשת לקבל גישה לתצלומי לוויין של שטח רוסיה. לדבריו, מאסק סבר כי מהלך כזה "עלול להוביל להסלמה משמעותית מצד אוקראינה נגד הפדרציה הרוסית". זלנסקי הוסיף כי מאסק "תומך בסיום המלחמה, לא בהארכתה".
לבסוף, התייחס זלנסקי למאמצים הדיפלומטיים לסיום המלחמה. לדבריו, השליחים האמריקאים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר מתקשים למצוא מתווה שבו רוסיה תסכים לסיים את המלחמה מבלי שאוקראינה תיאלץ לסגת מדונבאס או לקבל ויתורים אחרים שאינם מקובלים עליה. זלנסקי אמר כי השלושה הסכימו לרכז את האפשרויות במסמך אחד: "ג'ארד, סטיב ואני הסכמנו לסכם את כל הדיונים האלה בעמוד אחד – ולהציג את האפשרויות המציאותיות לסיום המלחמה".
