היום (שני) מחירי הנפט ירדו ביותר מדולר לחבית.
• ברנט (Brent) ירד בכ-1.23 דולר, או 1.3%, לכ-93.16 דולר.
• WTI האמריקאי ירד בכ-1.36 דולר, או 1.6%, לכ-85.7 דולר.
שני החוזים רשמו בשבוע שעבר עלייה שבועית שנייה ברציפות ועלו ביותר מ-5%.
בנוסף, בהמשך היום ארה"ב צפויה לחשוף את הסנקציות החדשות על איראן. במקרה הזה, החשש המרכזי של שוק הנפט הוא שסנקציות חדשות יקשו על איראן לייצא נפט, ולכן תקטן כמות הנפט הזמינה בעולם.
במקביל, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אומר שאיראן מעדיפה לפתור את העימות באמצעות משא ומתן ודיפלומטיה, ולא באמצעות הסלמה צבאית, כאשר רמטכ״ל פקיסטן, הפילדמרשל אסים מוניר, צפוי לבקר היום בטהרן, במסגרת המאמצים לקדם שלום וביטחון באזור.
מצר הורמוז הוא נתיב ימי צר בין איראן לעומאן, והוא אחד מנתיבי הנפט החשובים בעולם, מכיוון שחלק גדול מאוד מהנפט שמגיע מהמזרח התיכון לעולם עובר באזור הזה.
איראן מאפשרת למכליות עיראקיות להמשיך לעבור במצר, למרות המתיחות. כלומר, לפחות כרגע, איראן לא חוסמת לחלוטין את הורמוז, וזה מרגיע במידה מסוימת את שוק הנפט.
בינתיים, המשא ומתן בין ארה״ב לאיראן לא מתקדם, וככל שהעימות נמשך, עולה הסיכון לכך שאספקת הנפט מהמזרח התיכון תיפגע. לפני מלחמת ארה"ב-איראן, כחמישית מאספקת הנפט העולמית נהגה לעבור דרך מצר הורמוז.
לכן, כל הפרעה שם יכולה להיות אירוע גדול מאוד עבור מחירי הנפט.
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט איים להטיל על איראן "את הסנקציות הקשות ביותר בהיסטוריה", במטרה להפעיל לחץ כלכלי כבד על איראן ולגרום לה לשנות את התנהלותה. עם זאת, יש כאן גם סיכון הפוך, מפני שאם הסנקציות יפגעו מאוד ביצוא הנפט האיראני, פחות נפט יגיע לשוק ומחיר הנפט עלול שוב לעלות.
גם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הזהיר מדינות שיספקו לאיראן "כל סוג של גלגל הצלה", במטרה להמשיך לבודד את המדינה מבחינה כלכלית.
ארה״ב יכולה להטיל סנקציות, אבל השאלה היא האם היא באמת תצליח למנוע מאיראן למכור את הנפט שלה. איראן יכולה לנסות למצוא קונים אחרים, נתיבי סחר חלופיים, חברות מתווכות ודרכים לעקוף את הסנקציות. לכן, סנקציה על הנייר לא בהכרח שווה לירידה בפועל ביצוא הנפט.
אחד מהתרחישים הוא גם שהסנקציות של ארה"ב יצליחו ויביאו לפגיעה קשה בכלכלה האיראנית. איראן תרגיש שאין לה מה להפסיד, תגיב בצורה אגרסיבית יותר, ותגובתה תביא לפגיעה בנתיבי נפט, ספינות ותשתיות ולעלייה במחירי הנפט. לכן, המשמעות היא שגם הצלחה של הסנקציות יכולה לגרום לסיכון גיאופוליטי גדול.
גם באיראן עצמה יש מחלוקת בין ההנהגה האיראנית שמעדיפה להימנע מהסלמה, כמו הנשיא מסעוד פזשכיאן, אשר קרא לפתרון דיפלומטי, לבין אלו שמעדיפים להילחם. לדברי פזשכיאן: "איראן לא יכולה להמשיך במלחמה לנצח".
כעת, היצע הנפט בשוק הולך ונהיה הדוק יותר, ויש פחות "מרווח ביטחון" בין כמות הנפט שהעולם רוצה לקנות לבין כמות הנפט הזמינה. ירידת המלאי מתייחסת לשני סוגי נפט: נפט שנמצא במכליות בים (Oil on water) ונפט שכבר נמצא במאגרים ובמחסנים ביבשה (Onshore inventories).
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט כתב ביום ראשון בפייננשל טיימס כי "מתקרב יום המתקפה הכלכלית על איראן", והבהיר כי וושינגטון מתכוונת לנתק את מקורות המימון של המשטר האיראני ולהפעיל לחץ גם על המדינות והחברות שממשיכות לסחור עמו.
בנוסף לכך, סין היא למעשה החוליה הקריטית במאמץ האמריקאי לבודד את איראן.
לפי הקונגרס האמריקאי, סין רוכשת כ-90% מיצוא הנפט האיראני, ולכן ללא שיתוף פעולה מצד בייג׳ינג יהיה קשה מאוד לוושינגטון לייבש את מקור ההכנסות המרכזי של טהרן.
עם זאת, דובר משרד החוץ הסיני, לין ג׳יאן, אמר בתדרוך עיתונאים בבייג׳ינג בשבוע שעבר כי "סנקציות ולחץ לא יסייעו לפתור את סוגיית איראן", וקרא לצדדים לפעול באחריות ולפתור את המשבר באמצעים מדיניים ודיפלומטיים. הדברים נאמרו בתדרוך משרד החוץ הסיני ב-20 באוגוסט.
