סיום נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים מספק הצצה מרתקת אל העושר הלא מדווח של הציבור הישראלי, ומציג תמונה מפורטת של התחומים שבהם העדיפו האזרחים להסדיר את חובותיהם לרשויות.
במהלך השנה שבה היה התהליך בתוקף, הוגשו מאות בקשות המכסות הון בהיקף כספי אדיר, כאשר חלק משמעותי מהפניות הגיע ממש בדקה ה-90.
מיליארדים שנחשפו ברגע האחרון
עם סגירת חלון ההזדמנויות בסוף אוגוסט, סיכמה רשות המסים את הפעילות עם 823 בקשות שהוגשו בסך הכל.
Andrzej Rostek, שאטרסטוק
הבקשות הללו חשפו הון לא מדווח בהיקף כולל של כ-1.89 מיליארד שקלים, כאשר הערכת קרן המס שתיגבה בגינם עומדת על כ-152.6 מיליון שקלים. הציבור הישראלי חיכה כמעט עד הרגע האחרון, כאשר כחצי מכלל הבקשות הוגשו במהלך החודש האחרון בלבד של הנוהל.
שכר דירה, קריפטו וחשבונות מעבר לים
בחינת הנתונים לפי תחומים מעלה כי הכנסות שלא דווחו משכר דירה הובילו את במספר הפניות, עם 324 בקשות שנגעו להון של כ-358.2 מיליון שקלים ומס משוער של כ-32.3 מיליון שקלים.
גזירת הנכסים הדיגיטליים הציגה נתונים מרשימים של 203 בקשות, אך עם היקף הון גבוה יותר שעמד על כ-482.5 מיליון שקלים ומס משוער של כ-51 מיליון שקלים.
את הסכומים הגדולים ביותר בודדים החזיקו מחזיקי חשבונות הבנק בחו"ל, כאשר 197 בקשות בתחום זה חשפו הון בהיקף יוצא דופן של כ-623.1 מיליון שקלים ומס משוער של כ-41.9 מיליון שקלים. בנוסף נושאים נוספים שבלטו בדיווחים כללו רווחי הון, ירושות, הכנסות מעסקים ומסחר ביהלומים.
הזדמנות אחרונה לחסינות פלילית
הנוהל הנוכחי, שפעל מאישור היועצת המשפטית לממשלה באוגוסט 2025, העניק למעלימי מס אפשרות נדירה להסדיר את חובותיהם בכלל מערכי המס ולהשיג חסינות מלאה מהליכים פליליים.
אף על פי שהסכומים המוצהרים אינם סופיים ועדיין כפופים לבדיקה ולאישור של רשות המסים, הם מצטרפים לשרשרת מהלכים דומים מהעבר. בסבבים קודמים של גילוי מרצון טופלו כ-9,000 תיקים שהניבו לקופת המדינה מס מצטבר של כ-5 מיליארד שקלים.
