משרד האנרגיה והתשתיות ממליץ לפנות את בז"ן ממפרץ חיפה ולהקים בית זיקוק חדש בדרום, במטרה לשמור על יכולת זיקוק מקומית ולחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל.
מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות גיבש תוכנית אסטרטגית למשק הדלק עד 2040, שנערכה באמצעות BDO. התוכנית בוחנת את כלל שרשרת אספקת הדלק ומציעה צעדים שנועדו לחזק את יכולת המדינה להתמודד עם שיבושים בשגרה ובחירום.
לפי מסקנות העבודה, הסתמכות בלעדית על ייבוא מוצרי דלק מוגמרים עלולה להגדיל את הסיכון למשק בעת חירום. לכן ממליץ המשרד לשמור על יכולת זיקוק עצמאית בישראל.
בין הצעדים שמציע המשרד: הקמת בית זיקוק בדרום במקום פעילות בז"ן בחיפה, הגדלת מלאי הדלק לשעת חירום, הרחבת מערכות ההולכה והאחסון, חיזוק תשתיות הפריקה ופיתוח נקודות כניסה נוספות של דלקים לישראל.
שר האנרגיה והתשתיות וחבר הקבינט, אלי כהן, מסר: "משק האנרגיה תפקד ללא דופי לאורך כל המלחמה, ולמרות פגיעות במתקנים אסטרטגיים לא היה חסר לא חשמל, לא מים, לא דלק ולא גז. כחלק מלקחי המלחמה, אנו מכינים תכנית שתבטיח את חיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים."
התוכנית של מינהל הדלק והגז נועדה להתוות את מדיניות משק הדלק עד 2040, תוך הגדלת מספר החלופות העומדות לרשות ישראל והפחתת התלות בנקודות בודדות לאורך שרשרת האספקה.
לפי המשרד, התוכנית מבוססת על ארבעה יעדים מרכזיים: חיזוק הביטחון והיתירות של משק הדלק, שמירה על מחירים סבירים לצרכנים, הפיכת משק הדלק למנוע צמיחה כלכלית וקידום היעדים הסביבתיים, בהם פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה והיערכות לדלקים עתידיים.
העבודה מעריכה כי גם בעשורים הקרובים דלקים נוזליים יישארו חלק משמעותי ממשק האנרגיה בישראל, בין היתר בשל השימוש בהם בתחבורה, בתעופה, בתעשייה ובמערכות הביטחון והחירום, וכן כגיבוי למשק החשמל במקרה של שיבושים באספקת הגז הטבעי.
העבודה ממליצה שלא לוותר על יכולת הזיקוק המקומית, אלא לשלב בין ייבוא נפט גולמי לבין ייצור דלקים בישראל. לפי המשרד, מודל כזה יעניק למשק גמישות רבה יותר ויפחית את התלות באספקת מוצרי דלק מוגמרים מהשוק העולמי.
המתווה שמציע משרד האנרגיה
כעת המשרד מציע לפנות את בז"ן ממפרץ חיפה ולהקים בדרום בית זיקוק היברידי. המתקן החדש אמור להיות מותאם גם לייצור דלקים עתידיים, בהם דלק תעופה בר-קיימא (SAF) וביודיזל.
העבודה מציעה להשתמש בהכנסות עתידיות ממס הפחמן כדי לממן את פינוי-בינוי בז"ן והקמת בית הזיקוק החדש. לפי ההערכות שהוצגו, עלות המהלך מוערכת ב-5-6 מיליארד דולר, בעוד שהערך הנוכחי של תקבולי מס הפחמן למדינה מוערך בכ-9 מיליארד דולר.
לצד שמירת יכולת הזיקוק המקומית, התוכנית מבקשת לפזר את הסיכונים בשרשרת האספקה, כך שפגיעה בתשתית אחת לא תוביל לשיבוש משמעותי באספקת הדלקים למשק.
בין ההמלצות נמצאות הגדלת המלאים בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, הרחבת מערכות הולכת הדלק, חיזוק תשתיות הפריקה והאחסון של גפ"מ ופיתוח נקודות כניסה נוספות שיגדילו את הגמישות של משק הדלק.
המתווה נועד לאפשר לישראל להמשיך לקבל, לאחסן, לייצר ולהעביר דלקים גם במקרה שבו משבר ביטחוני מקומי מתרחש במקביל לשיבושים משמעותיים באספקה העולמית.
במשרד מדגישים כי העבודה מהווה בסיס לגיבוש מדיניות משק הדלק לשנים הבאות, וכי ההמלצות עדיין צריכות להיבחן מול הגופים הרלוונטיים בממשלה ובתחום התשתיות.
בת שבע אזיקרי אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, מסרה: "משק הדלק בישראל נמצא היום בנקודת מפנה משמעותית – לראשונה מזה שנים, אנו מניחים תשתית אסטרטגית ארוכת טווח, שתאפשר לנו לתכנן את צורכי המשק עד שנת 2040 ולבנות מראש את החוסן והיתירות הנדרשים לעשורים הבאים. העבודה שאנו מפרסמים היום היא צעד משמעותי בבניית משק דלק יציב, גמיש ויתיר עד שנת 2040".
לדבריה, המציאות הביטחונית והגיאו-פוליטית המחישה את הצורך של ישראל, שאותה הגדירה "אי אנרגטי", במערכת בעלת יתירות גבוהה לאורך כל שרשרת האספקה.
במשרד מציינים כי לצד גיבוש התוכנית כבר החלה בחינת יישומה בפועל. במסגרת זו מתכנס צוות בין-משרדי שבוחן הקמת רשות דלקים, שתישא באחריות מערכתית למשק הדלק ותסייע בקידום התוכנית ובחיזוק מוכנותו לשעת חירום.
