יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל הסתכמו בסוף אוגוסט 2026 בכ-241.6 מיליארד דולר, עלייה של כ-2.85 מיליארד דולר לעומת סוף יולי. היקף היתרות שווה ל-34.9% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל.
עיקר העלייה ביתרות נבעה משערוך של נכסי מטבע החוץ, שהגדיל את היתרות בכ-2.59 מיליארד דולר. בנוסף, פעילות הממשלה בשוק המט"ח תרמה כ-330 מיליון דולר נוספים לגידול ביתרות.
יתרות המט"ח של ישראל עלו באוגוסט
הנתונים מצביעים על כך שהעלייה באוגוסט לא נבעה בעיקר מהצטברות של דולרים בעקבות רכישות מט"ח, אלא במידה רבה משינוי בשווי הנכסים הקיימים בתיק יתרות המט"ח. שערוך כזה עשוי לנבוע, בין היתר, משינויים בשערי החליפין ובמחירי הנכסים שבהם מוחזקות היתרות.
כלומר, גם ללא רכישה משמעותית של מטבע חוץ, שווי היתרות יכול לעלות כאשר הנכסים והמטבעות שבהם הן מוחזקות מתחזקים. מנגד, ירידות בשווקים או שינויים בשערי החליפין עלולים להביא גם לירידה חשבונאית בשווי היתרות, מבלי שבנק ישראל ימכור בפועל את הנכסים.
בסוף אוגוסט עמדו יתרות מטבע החוץ, ללא היתרות הקשורות לקרן המטבע הבינלאומית, על כ-237 מיליארד דולר. יתרות הקשורות לקרן המטבע הסתכמו בכ-4.6 מיליארד דולר, כך שסך יתרות המט"ח הגיע לכ-241.6 מיליארד דולר.
לשם השוואה, בסוף יולי הסתכמו יתרות המט"ח בכ-238.8 מיליארד דולר, כך שהנתון של אוגוסט משקף עלייה חודשית של כ-1.2%. מדובר גם ברמה גבוהה משמעותית מזו שנרשמה באוגוסט 2025, אז הסתכמו היתרות בכ-230.3 מיליארד דולר.
הגידול ביתרות מצטרף לרמת היתרות הגבוהה שנצברה בשנים האחרונות, ומספק למשק הישראלי שכבת הגנה משמעותית בתקופות של אי-ודאות. היקף גדול של יתרות מט"ח מאפשר לבנק ישראל לשמור על יכולת פעולה במקרה של זעזועים בשווקים, מחסור במטבע חוץ או התפתחויות כלכליות וביטחוניות חריגות.
יתרות המט"ח משמשות את בנק ישראל כרכיב מרכזי בחוסן הפיננסי של המשק ומספקות למדינה כרית ביטחון מול זעזועים בשווקים הפיננסיים ובכלכלה העולמית. היחס של היתרות לתוצר, שעמד באוגוסט על 34.9%, מאפשר לבחון את היקף היתרות ביחס לגודלה של הכלכלה הישראלית.
הנתון אינו משקף רק את כמות הדולרים שבידי המדינה, אלא את היקף הנכסים במטבע חוץ העומדים לרשות בנק ישראל. לכן, מעבר לשינוי החודשי בסכום הכולל, גם היחס בין היתרות לגודל המשק הוא מדד חשוב לבחינת עוצמתה הפיננסית של ישראל.
פעילות בנק ישראל בשווקים הפיננסיים
במקביל, בנק ישראל דיווח גם על על היקף התוכניות שהפעיל בשווקים הפיננסיים מאז פרוץ המלחמה. לפי הנתונים, נכון ל-31 באוגוסט 2026, בחודשים האחרונים לא נרשמה פעילות במסגרת עסקאות הריפו, עסקאות החלף דולר-שקל או מכירת מט"ח.
במסגרת תוכניות החירום שהושקו לאחר פרוץ המלחמה, בנק ישראל העניק לעצמו אפשרות למכור מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר כדי למתן תנודות חריגות בשער השקל ולספק נזילות לשוק. בנוסף, הבנק הפעיל מנגנוני החלף דולר-שקל בהיקף של עד 15 מיליארד דולר, שנועדו להבטיח את זמינות המט"ח ולתמוך בתפקוד התקין של השווקים.
כלי נוסף שהופעל הוא עסקאות ריפו מול גופים מוסדיים וקרנות נאמנות, שבמסגרתן הבנק מספק נזילות כנגד אג"ח ממשלתיות או קונצרניות. לפי הדיווח, פעילות הריפו עמדה על 200 מיליון שקל בחודש מרץ 2026 ועוד 200 מיליון שקל באפריל, לאחר שבאוקטובר 2023 נרשמה פעילות בהיקף של 95 מיליון שקל.
בנוסף, בנק ישראל הפעיל תוכנית שנועדה להקל על תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו מהמלחמה. במסגרת התוכנית העמיד הבנק הלוואות מוניטריות לבנקים בהיקף של עד 10 מיליארד שקל ואפשר לנותני אשראי חוץ-בנקאיים מפוקחים לבצע עסקאות ריפו מולו בהיקף של עד מיליארד שקל.
התוכנית להקלה בתנאי האשראי הסתיימה בפברואר 2024. במקביל, תוכניות ההתערבות בשוק המט"ח נועדו לאפשר לבנק ישראל להגיב במהירות להתפתחויות חריגות בשוק ולשמור על יציבותו בתקופות של אי-ודאות.
הנתונים העדכניים מלמדים כי אף שבנק ישראל מחזיק בארגז כלים רחב להתערבות בשווקים, בחודשים מאי עד אוגוסט 2026 לא נרשמה פעילות במסגרת מכירת המט"ח, עסקאות ההחלף או עסקאות הריפו.
