נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שוב מצליח לעורר סערה במערכת הפיננסית ובקרב משקיפי אתיקה ממשלתית.
הנשיא שיתף בחשבון ה-Truth Social שלו תמונת בינה מלאכותית בה הוא מוצג כסוחר יום מול גרף מניות של חברת אינטל.
לצד התמונה, בה נראית המניה מזנקת מ-20 דולר ל-95 דולר, התרברב טראמפ כי הניב רווחים של מאות מיליארדי דולרים במסחר בשוק ההון. זוהי הפעם השנייה שטראמפ מעלה פוסט בסגנון זה, לאחר שבספטמבר שעבר שיתף תמונה כמעט זהה שהראתה עלייה מ-20 ל-30 דולר, ימים ספורים לאחר שהממשל האמריקאי רכש נתח של כ-9.9% מענקית השבבים.
דפוס פעולה שחוזר על עצמו
בניגוד לפעמים קודמות, הפעם המספרים בגרף שהציג טראמפ קרובים מאוד למציאות בשווקים. מניית אינטל סגרה את יום המסחר ב-4 בספטמבר במחיר של 95.80 דולר ונגעה בשיא של 95.89 דולר יומיים לאחר מכן, תוך שהיא כמעט מרובעת את ערכה לעומת שפל 52 השבועות שלה שעמד על 24.05 דולר
הפוסט הנוכחי מצטרף לדפוס רחב יותר שנחשף בחקירת רשת CNN, לפיה טראמפ רכש מניות של כ-21 חברות שונות זמן קצר לפני שנשא דברי שבח פומביים לגביהן ברשת החברתית שלו.
תקופת הכהונה הנוכחית מתאפיינת בדיווחים מתמשכים למשרד לאתיקה ממשלתית, המראים כי חשבונות המקושרים לטראמפ צברו פוזיציות בחברות כמו אינטל ודל טכנולוגיות בטרם שיבח אותן בפומבי.
מניית דל, למשל, רשמה זינוק של מעל 300% מתחילת השנה. מנגד, דוגמאות אחרות, כמו פוסט שנכתב באוגוסט על חברת SpaceX, הראו כי העליות במניה החלו עוד במסחר המוקדם בטרם הועלה הפוסט לרשת, דבר המערער את הטיעון בדבר השפעה ישירה ומידית של הציוצים על שווי השוק.
סוגיית האתיקה והוויכוח החקיקתי בוושינגטון
החוק האמריקאי הקיים אינו אוסר על נשיאים לנסח מדיניות או לסחור במניות במהלך כהונתם, בניגוד למגבלות החלות על נבחרי ציבור ופקידים פדרליים אחרים. מכיוון שטראמפ נמנע מלהעביר את נכסיו לנאמנות עיוורת, ניתנת לו הגישה לצפות בפעולות הקנייה והמכירה של מנהלי הנכסים שלו.
מומחי אתיקה טוענים כי מבנה זה מייצר ניגוד עניינים מובהק. הלחץ הציבורי הוביל את הסנאטור הרפובליקני ג'וש הולי להצטרף ליוזמת חקיקה דמוקרטית לאיסור מסחר במניות עבור חברי קונגרס והנשיא, אך טראמפ תקף את ההצעה בטענה כי מדובר בניסיון ניגוח פוליטי מצד סנאטור זוטר ולא ברפורמה אתית אמיתית.
לצד הביקורת, סקירת הנתונים מראה כי תופעה זו אינה גורפת. מרבית אלפי העסקאות המדווחות של טראמפ מעולם לא לוו בפוסט תואם ב-Truth Social, ולא נמצאה ראיה ישירה המקשרת בין המידע המופיע ברשתות לבין החלטות ההשקעה בפועל.
בינתיים, הנתח שרכש הממשל האמריקאי בחברת אינטל באוגוסט 2025 במחיר של 20.47 דולר למניה רשם זינוק של פי כמה משוויו המקורי, בעוד הדיון הציבורי על הגבול שבין השקעות פרטיות לתפקיד נשיאותי ממשיך להתלהט.
