רויטרס מדווחת היום (חמישי) על הדרך שבה מנגנון לעקיפת הסנקציות, בהיקף של מיליארדי דולרים, מאפשר להמשיך להזרים סחורות סיניות לאיראן. במקום שאיראן תשלם ישירות לחברות סיניות דרך המערכת הבנקאית הבינלאומית, הכנסות ממכירת נפט איראני משמשות ליצירת אשראי לרכישת מוצרים מסין.
לפי הדיווח, איראן משתמשת במנגנון דמוי סחר חליפין כדי לעקוף את הסנקציות על יצוא הנפט שלה ולרכוש מסין תרופות, כלי רכב, ציוד תקשורת ואף ציוד צבאי. לפי מקורות ששוחחו עם רויטרס, בין 2 ל-2.5 מיליארד דולר עברו בשנה האחרונה דרך חברה ייעודית שנועדה להעביר את הכספים לספקים.

המנגנון החשאי, שבמסגרתו נפט איראני מומר לאשראי המשמש לרכישת יבוא מסין, סיפק לטהרן מקור מימון משמעותי בשנים האחרונות, במיוחד על רקע החרפת הלחץ הכלכלי והצבאי מצד ארה"ב סביב תוכנית הגרעין האיראנית.
עוד באותו הנושא
המנגנון משרת גם את האינטרסים של סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, שממשיכה ליהנות מגישה לנפט איראני במחיר מוזל, תוך צמצום החשיפה של בנקים וחברות סיניים לסנקציות ולעיצומים בינלאומיים.
ארה"ב כבר הטילה סנקציות על כמה חברות סיניות קטנות יחסית שהיו מעורבות ברכישת נפט איראני או בסיוע להעברת משלוחים. עם זאת, היא נמנעה מהטלת הסנקציות החמורות ביותר נגד גורמים סיניים גדולים, בין היתר משום שהדבר עלול להשפיע על הכלכלה העולמית.

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הזהיר באוגוסט מדינות לנתק קשרים עסקיים עם איראן, או להסתכן בהרחקה מהמערכת הפיננסית המבוססת על הדולר.
מה קורה עם הנפט במצר הורמוז?
רויטרס מציינת כי היא לא הצליחה לקבוע כיצד המצור הימי האמריקאי על איראן השפיע על מנגנון המסחר. מאז שהמצור חודש ב-14 ביולי, שום משלוח נפט גולמי איראני לא הצליח לעבור דרך מצר הורמוז בדרכו לסין, לפי דיווח קודם של רויטרס.
המשמעות היא שהמנגנון ממשיך להתקיים, אך כרגע קיימת מגבלה פיזית משמעותית על האפשרות של איראן להעביר את הנפט לסין.

איראן וסין מגנות את הסנקציות
שתי המדינות התנגדו שוב ושוב לסנקציות מערביות חד-צדדיות, שאותן הן מגדירות בלתי חוקיות, והתחייבו להגן על האינטרסים שלהן.
סין ואיראן הן שותפות כלכליות ופוליטיות ותיקות, אך השתיים כמעט שלא חשפו בפומבי כיצד הן ממשיכות לקיים את הסחר ביניהן למרות ההגבלות הבינלאומיות.
לפי המקורות, המנגנון שימש לרכישת תרופות, כלי רכב, ציוד תקשורת וציוד צבאי. היצרנים הסיניים לא התקשרו ישירות מול איראן, ואין אינדיקציה שהם הפרו את הסנקציות.

בנוסף, המקורות טענו כי במהלך השנה האחרונה נעשה שימוש במנגנון לפחות פעם אחת בקשר לחוזים לאספקת מערכות הגנה אווירית לאיראן בשווי של מיליוני דולרים.
רויטרס לא הצליחה לאמת באופן עצמאי שהעסקאות אכן התקיימו.
איך המנגנון עובד?
סין היא הקונה המרכזית של הנפט האיראני
עשרות שנים של סנקציות אמריקאיות הותירו את איראן עם מספר מצומצם של לקוחות לנפט שלה. סין היא הקונה המרכזית.
לפי חברת הנתונים והמחקר Kpler, סין הייתה אחראית ב-2025 ליותר מ-80% מהנפט האיראני שנשלח במכליות, בהיקף ממוצע של כ-1.4 מיליון חביות ביום.

בין המדינות נחתם ב-2021 הסכם שותפות אסטרטגית ל-25 שנה, הכולל בין היתר תחומי אנרגיה ותשתיות, אך פרטים רבים על שיתוף הפעולה נותרו חסויים.
לפי שלושה מהמקורות, הכספים עוברים דרך גוף פיננסי סיני לא מוכר בשם ChuXin. חברה שפעלה עבור סוחרת הנפט הממשלתית הסינית Zhuhai Zhenrong הפקידה, לפחות עד השנה, מאות מיליוני דולרים בחודש ב-ChuXin. הכספים שימשו לכיסוי רכישות שסוכמו עם חברה הרשומה בהונג קונג וקשורה לחברת הנפט הלאומית של איראן.
לאחר מכן, לפי המקורות, ChuXin העבירה את הכספים ליצואנים סיניים ולחברות העוסקות בבניית תשתיות באיראן, ככל הנראה באמצעות מוסדות פיננסיים סיניים נוספים. כ-70% מהכנסות הנפט האיראני שעברו דרך המנגנון הוקצו לפרויקטי תשתית, בעוד שהיתרה הועברה לחשבונות של חברה ייעודית – SPV – ששימשה לתשלום לחברות שסיפקו סחורות לאיראן.

כל חמשת המקורות אמרו כי כספי ה-SPV מנוהלים על ידי שני גופים – חברה שפועלת מטעם משרד המסחר הסיני וחברה הקשורה לבנק המרכזי של איראן. כאשר הבנק המרכזי האיראני מאשר ליבואנים להשתמש בכספים, הגוף האיראני מודיע לגוף הסיני, וזה מעביר את התשלום לספקים.
רויטרס לא הצליחה למצוא ברישומי החברות בסין גוף פיננסי בשם ChuXin, וגם לא מצאה רישומים של החברות שלכאורה פועלות מטעם משרד המסחר הסיני והבנק המרכזי האיראני. אחד המקורות אף אמר כי ייתכן ש-ChuXin קיימת רק בגיליון אלקטרוני.

לפי שלושה מקורות, המנגנון קיים לפחות מאז 2021, אז שימש בתחילה לאספקת תרופות וחיסוני קורונה לאיראן. לדבריהם, ככל שוושינגטון הגבירה את הלחץ על חברות שעושות עסקים עם איראן, המנגנון הפך משמעותי יותר למסחר בין המדינות. הם מעריכים כי בין 2 ל-2.5 מיליארד דולר עברו דרך ה-SPV במהלך השנה האחרונה.
רויטרס מציינת כי לא הצליחה לאמת באופן עצמאי את העסקאות שעליהן סיפרו המקורות, ובהן עסקאות הקשורות לאספקת מערכות הגנה אווירית לאיראן בשווי של מיליוני דולרים.