התפתחות הבינה המלאכותית משנה את מפת האיומים בקצב חסר תקדים, וישראל נערכת לשלב הבא במערכה הדיגיטלית.
במפגש מיוחד שכינס ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כראדי, לרגל ראש השנה עם בכירי תעשיית הסייבר המקומית, הוצגו צעדי חירום והיערכות אסטרטגית לשנים הקרובות.
במרכז המפגש עמדה ההבנה כי היכולת להתמודד עם מתקפות אוטונומיות מבוססות AI מחייבת איחוד כוחות שודרג בין המגזר הממשלתי, התעשייתי והאקדמי.
האיום החדש: מתקפות בקצב המכונה
בזמן שארגונים רבים עוד לומדים להטמיע כלי בינה מלאכותית, זירת התקיפה כבר עברה לפעולה אוטונומית כמעט לחלוטין. ראש החטיבה הטכנולוגית במערך, אברהם זרוק, הציג נתונים מדאיגים המראים כי מודלים מתקדמים מסוגלים כיום לבצע באופן עצמאי 28 מתוך 32 שלבים בתהליך תקיפה מורכב.
המשמעות הפרקטית היא קיצור דרמטי בזמני התגובה של מערכות ההגנה: הזמן הנדרש מחדירה ראשונית להתפשטות רחבה ברשת התקצר לכ-27 שניות בלבד, בעוד שיצירת עמוד פישינג אמין לציד משתמשים אורכת כ-30 שניות.
מענה לאומי: יחידת התערבות ומעבדת טכנולוגיה
כדי להתמודד עם קצב הלחימה החדש, הודיע כראדי על הקמת שני גופים מרכזיים. הראשון הוא יחידת התערבות לאומית מיוחדת, שתופעל בעת אירועי סייבר רחבי היקף ותשקף שיתוף פעולה הדוק עם חברות הסייבר הפרטיות.
הגוף השני הוא מעבדה לאומית רב-תחומית שתתמקד בטכנולוגיות עתידיות, בהן בינה מלאכותית, מחשוב ענן וקוואנטום, מתוך מטרה לייצר פתרונות הגנה מתקדמים בקצב שבו מתפתחים האיומים.
חזית רציפה: "בסייבר אין הפסקות אש"
מאז יוני 2025 מתמודדת ישראל עם מערכה מתמשכת ובעלת עצימות גבוהה במרחב הדיגיטלי, אך על אף ההסלמה, תשתיות המדינה הקריטיות נותרו מוגנות. כראדי הדגיש כי הלחימה בסייבר אינה נעצרת ברגע שבו מסתיימים קרבות פיזיים, וציין כי היקף המתקפות אף הוכפל ביומו האחרון של מבצע "שאגת הארי".
כעת, התפיסה היא ששום גוף יחיד אינו יכול להגן על המדינה לבדו, והיתרון הישראלי יתבסס על מהירות, סינרגיה וחיבור בזמן אמת בין המערכת הציבורית לתעשייה הפרטית.
