הלמ"ס מדווחת היום (שני) על נתוני סחר החוץ של ישראל לחודש אוגוסט 2026, מהם עולה כי הגירעון בסחר הסחורות הסתכם בחודש ב-17.3 מיליארד שקל.
לפי נתוני הלמ"ס, יצוא הסחורות הסתכם באוגוסט ב-16 מיליארד שקל, לעומת 15.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, יבוא הסחורות הסתכם ב-33.3 מיליארד שקל, לעומת 26.9 מיליארד שקל באוגוסט אשתקד.
הגירעון בסחר הסחורות גדל ל-17.3 מיליארד שקל באוגוסט, לעומת 11.7 מיליארד שקל באוגוסט 2025.
גם במצטבר מתחילת השנה התמונה מצביעה על התרחבות הפער: היצוא הסתכם בינואר-אוגוסט ב-125.2 מיליארד שקל, לעומת 129.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, בעוד שהיבוא עלה ל-228.3 מיליארד שקל, לעומת 220.6 מיליארד שקל. הגירעון המצטבר הגיע ל-103.1 מיליארד שקל, לעומת 90.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025.
נתוני המגמה – היצוא מתחזק
הלמ"ס בוחנת את נתוני שלושת החודשים האחרונים, יוני-אוגוסט, תוך ניכוי השפעות עונתיות ורעשים זמניים. הנתונים מצביעים על התחזקות משמעותית ביצוא: עלייה של 15.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 18.9% בשלושת החודשים הקודמים.
גם היבוא גדל בתקופה הזו, אך בקצב מתון יותר. יבוא הסחורות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים, עלה ב-12.1% בחישוב שנתי ביוני-אוגוסט, לעומת עלייה של 1% בלבד במרץ-מאי.
עיקר היצוא באוגוסט הגיע מהתעשייה, הכרייה והחציבה, שהיוו 98% מכלל היצוא. היהלומים והחקלאות, הייעור והדיג היוו 1% כל אחד.
היצוא התעשייתי המשיך להתחזק, עם עלייה של 14% בחישוב שנתי ביוני-אוגוסט. יצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית גדל ב-11.6%, בעוד שיצוא תעשיות הטכנולוגיה המעורבת-עילית זינק ב-20.8%. בתוך קבוצה זו בלט יצוא תעשיית הכימיקלים ומוצריהם, שעלה ב-41%.
התעשיות המסורתיות
יצוא התעשיות המעורבות-מסורתיות עלה ב-8.4%, בעוד שיצוא התעשיות המסורתיות ירד ב-6.1% בחישוב שנתי.
בתחום היהלומים נרשמה חולשה, כאשר מתחילת השנה הסתכם היצוא נטו ב-2.8 מיליארד שקל, לעומת 5.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025.
מה ישראל מייבאת?
בצד היבוא, 41% מהסחורות שנכנסו לישראל באוגוסט היו חומרי גלם, 26% מוצרי צריכה ו-19% מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים לצורכי השקעה. 14% נוספים היו יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.
יבוא חומרי הגלם התחזק משמעותית, עם עלייה של 16.1% בחישוב שנתי ביוני-אוגוסט. יבוא הכימיקלים, הנכלל בקבוצה זו, עלה ב-18.1%. בנוסף, יבוא מוצרי ההשקעה התאושש, עם עלייה של 9.3% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 4.7% בתקופה הקודמת. עם זאת, יבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים דווקא ירד ב-21.2%.
יבוא מוצרי הצריכה גדל ב-11.7% בחישוב שנתי ביוני-אוגוסט. יבוא המוצרים לצריכה שוטפת עלה ב-13.4%, בעוד שיבוא מוצרים בני קיימה גדל ב-11%. מתחילת 2026 הסתכם יבוא היהלומים ב-3 מיליארד שקל, בעוד יבוא חומרי האנרגיה הגיע ל-23.5 מיליארד שקל.
מהנתונים עולה כי הגירעון בסחר הסחורות של ישראל מתרחב, בעיקר בשל עלייה חדה יותר ביבוא לעומת היצוא, לצד התחזקות משמעותית של היצוא והיבוא בנתוני המגמה.
