החשבון השוטף של ישראל הצטמצם ברבעון השני של 2026 לגירעון של כ-524 מיליון דולר, לאחר ניכוי השפעות עונתיות, כך עולה מנתוני מאזן התשלומים של ישראל לרבעון השני, שעליהם מדווחת היום (רביעי) הלמ"ס.
מדובר בשיפור לעומת הרבעון הראשון, שבו נרשם גירעון של כ-826 מיליון דולר.
החשבון השוטף משקף את מכלול העסקאות השוטפות של ישראל מול חו"ל, ובהן סחר בסחורות ובשירותים, הכנסות מהשקעות ומשכר עבודה והעברות שוטפות.
השיפור ברבעון השני נבע בעיקר מעלייה משמעותית בעודף בחשבון השירותים, שקיזזה חלק מהגידול בגירעון בחשבון הסחורות. העודף בחשבון השירותים גדל ב-1.6 מיליארד דולר, בעוד שהגירעון בחשבון הסחורות גדל ב-0.8 מיליארד דולר.
בסך הכול, החשבון המשולב של סחורות ושירותים הסתכם ברבעון השני בעודף של 6.9 מיליארד דולר.
יצוא השירותים ממשיך לספק מקור משמעותי להכנסות
יצוא השירותים הסתכם ברבעון השני ב-26.9 מיליארד דולר, לאחר ניכוי השפעות עונתיות. מתוך סכום זה, יצוא השירותים העסקיים הסתכם ב-24.5 מיליארד דולר.
ההייטק ממשיך לתפוס נתח מרכזי ביצוא השירותים. יצוא השירותים של ענפי ההייטק, ללא חברות הזנק, הסתכם ברבעון השני ב-17.7 מיליארד דולר, שהם כ-73% מכלל יצוא השירותים העסקיים.
גם בתחום התיירות נרשם עודף. יצוא שירותי התיירות הסתכם ב-2.6 מיליארד דולר, בדומה לרבעון הקודם, בעוד שיבוא שירותי התיירות הסתכם ב-0.7 מיליארד דולר, לעומת 0.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון.
במקביל, סך יבוא השירותים גדל ל-16.7 מיליארד דולר, לעומת 16.2 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
גירעון של 7.8 מיליארד דולר בהכנסות הראשוניות
אחד הרכיבים שהכבידו על החשבון השוטף הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, הכולל הכנסות מהשקעות פיננסיות והכנסות מעבודה.
החשבון הסתכם ברבעון השני בגירעון של 7.8 מיליארד דולר. הכנסות תושבי ישראל מהשקעות פיננסיות בחו"ל הסתכמו ב-6.2 מיליארד דולר, ירידה לעומת 6.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
מנגד, ההכנסות של תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל הסתכמו ב-13.7 מיליארד דולר, לעומת 14.1 מיליארד דולר ברבעון הראשון.
גם בחשבון ההכנסות מעבודה נרשם גירעון של כ-0.3 מיליארד דולר, המשקף את ההכנסות של ישראלים מעבודה בחו"ל מול התשלומים לעובדים זרים בישראל.
הישראלים הגדילו השקעות בניירות ערך בחו"ל
בחשבון הפיננסי נרשמה פעילות משמעותית של משקיעים ישראלים בחו"ל. השקעות תושבי ישראל בניירות ערך זרים סחירים הסתכמו ברבעון השני ב-17.4 מיליארד דולר, לעומת 14.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
לעומת זאת, ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל הסתכמו ב-4.2 מיליארד דולר, לעומת 11.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון.
במקביל, השקעות ישירות של תושבי חו"ל בישראל הסתכמו ב-14.3 מיליארד דולר, לעומת 15.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
ההשקעות של תושבי חו"ל בניירות ערך ישראליים הסתכמו ב-2.2 מיליארד דולר, לעומת 14.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון.
יתרות המט"ח הגיעו ל-238.7 מיליארד דולר
נכסי הרזרבה של ישראל גדלו במהלך הרבעון השני ב-2.3 מיליארד דולר, לאחר עלייה של 4.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון.
בסוף יוני הסתכמו נכסי הרזרבה של ישראל ב-238.7 מיליארד דולר.
במקביל, הנתונים מצביעים על המשך העודף של ישראל בנכסים מול התחייבויות כלפי חו"ל. בסוף יוני הסתכם עודף הנכסים על ההתחייבויות ב-315.8 מיליארד דולר, לעומת 258.9 מיליארד דולר בסוף יוני 2025.
נכסי המשק בחו"ל הסתכמו ב-1.013 טריליון דולר, לעומת התחייבויות של 697.4 מיליארד דולר.
גם בחישוב החוב החיצוני במכשירי חוב בלבד נותר לישראל עודף נכסים משמעותי. החוב החיצוני נטו הסתכם בסוף יוני במינוס 349 מיליארד דולר, לעומת מינוס 326.9 מיליארד דולר שנה קודם לכן. משמעות הנתון היא שהנכסים של ישראל במכשירי חוב בחו"ל גדולים מההתחייבויות שלה כלפי חו"ל.
