הלמ"ס דיווחה היום (שלישי) כי מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7%. לדברי יוני פנינג, אסטרטג ראשי בחדר העסקאות של מזרחי טפחות, סעיף הטיסות היה הגורם המרכזי שדחף את המדד כלפי מעלה באוגוסט. לדבריו, מחירי הטיסות עלו בכ-9% ותרמו כ-0.4% למדד, על רקע המשך המגמה שנרשמה גם בחודש הקודם והיקף גבוה של ישראלים שיצאו לחו"ל.

במזרחי טפחות מציינים כי סעיף הטיסות היה אחד הגורמים המרכזיים לעליית המדד באוגוסט. מחירי הטיסות זינקו בכ-9% ותרמו כ-0.4% למדד, בהמשך להתייקרות שנרשמה גם בחודש הקודם. בבנק מציינים כי כ-1.2 מיליון ישראלים יצאו לחו"ל במהלך אוגוסט, ולכן העלייה במחירים אינה מפתיעה. גם מחירי הנופש בישראל, המושפעים ממגמת מחירי הטיסות, הוסיפו כ-0.14% למדד. עם זאת, במזרחי טפחות מעריכים כי בשני הסעיפים עשויה להירשם ירידה בספטמבר, ואף תיקון משמעותי.

לפי פנינג, גורם מרכזי נוסף היה התייקרות הדלק. מחיר הליטר עלה במהלך אוגוסט ב-60 אגורות, מ-7.48 ל-8.09 שקלים, מה שתרם לבדו קרוב ל-0.2% למדד. בבנק מציינים כי במהלך ספטמבר נרשמו תנודות נוספות במחירים – תחילה התייקרות בתחנות, לאחר מכן הפחתה משמעותית של הבלו, וכעת עלייה מחודשת במחירי הנפט הגולמי. בשלב זה עדיין לא ברור אם ההתפתחויות בשוק הנפט יובילו לשינוי נוסף בגובה הבלו.
עוד באותו הנושא
גם סעיפי הדיור תרמו באופן משמעותי למדד, עם עליות של 0.4%-0.7% בסעיפים השונים ותרומה מצטברת של כ-0.17% למדד. במזרחי טפחות מייחסים חלק מההשפעה למעבר בין דירות בתקופת הקיץ, לצד תנודתיות שנרשמה בחודשים האחרונים בשכר הדירה בחוזים מתחדשים. להערכת הבנק, הדיור צפוי להמשיך להיות אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שישפיעו על האינפלציה בישראל.
מנגד, מחירי ביטוח הרכב ירדו ב-8% וגרעו כ-0.15% מהמדד – ירידה שהפתיעה את כלכלני הבנק. במזרחי טפחות מעריכים כי לפחות חלק מהירידה עשוי להיות תיקון מאוחר להתחזקות השקל, ולכן אינם צופים שהמגמה הזו תימשך.

במבט קדימה, במזרחי טפחות מזהים כוחות מנוגדים שעשויים להשפיע על האינפלציה בחודשים הקרובים. מצד אחד, ירידה אפשרית במחירי הטיסות והנופש עשויה למתן את המדד, ומנגד עלייה מחודשת במחירי האנרגיה עלולה להפעיל לחץ כלפי מעלה. במקביל, ציפיות האינפלציה לטווח של כשנה בשוק האג"ח הצמוד עלו בכ-0.5 נקודת אחוז בשבועות האחרונים, לרמה של יותר מ-2%.
בבנק מציינים כי במקביל התחזקו ציפיות השוק בארה"ב להעלאות ריבית נוספות, עם הסתברות של כ-90% להעלאה בהחלטה הקרובה וציפייה ליותר משתי העלאות נוספות במהלך השנה הקרובה. אם התרחיש הזה יתממש, ריבית הפד עשויה להיות גבוהה מ-4.5% בעוד שנה. במצב כזה, גם אם בנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, הפער בין הריביות עשוי לעלות על 1.25%. במזרחי טפחות מעריכים כי ההתפתחויות הללו כמעט מחקו את הציפיות להפחתת ריבית נוספת בישראל, וכי שינוי במדיניות המקומית יהיה תלוי במידה רבה בהתממשות התחזיות לגבי הריבית בארה"ב.
בנוסף, רועי קדוש, מנהל ההשקעות הראשי בחברת הכשרה, מציין כי העלייה של 0.7% במדד המחירים לצרכן באוגוסט הייתה בהתאם לתחזיות, ולכן האינפלציה השנתית נותרה על 1.5% – בתוך טווח היעד של בנק ישראל. לדבריו, העלייה במדד נבעה בעיקר מהתייקרויות עונתיות, ובהן הטיסות והתחבורה שעלו ב-2.7%, התרבות והבידור שהתייקרו ב-2%, והירקות הטריים שעלו ב-2.9%. גם סעיף השכירות תרם לעלייה, עם התייקרות של 0.6%, בעוד שמחירי הפירות, ההלבשה והמזון ירדו וקיזזו חלק מההתייקרויות.

קדוש מעריך כי מכיוון שהמדד היה תואם לחלוטין את ציפיות השוק, השפעתו על המסחר הייתה מוגבלת. לקראת מדד ספטמבר, שלפי הערכתו צפוי לרשום ירידה, הוא אינו מזהה שינוי משמעותי בתמונה הכללית. להערכתו, בנק ישראל צפוי לשוב למסלול של הורדות ריבית בתחילת 2027, אך לעשות זאת בהדרגה ובהתאם לנתוני האינפלציה שיתפרסמו בחודשים הקרובים.