הבנק המרכזי של יפן העלה היום (שישי) את הריבית ל-1.25%, הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה במדינה מאז 1995, במסגרת המשך שינוי הכיוון במדיניות המוניטרית של אחת הכלכלות הגדולות בעולם.
ההחלטה התקבלה ברוב של 7 מול 2 מתנגדים, כאשר טויצ'ירו אסאדה ואיאנו סאטו הצביעו נגד המהלך.

כעת מופנית תשומת הלב לנגיד הבנק, קאזואו אואדה, שצפוי להתייחס בהמשך למדיניות המוניטרית. המשקיעים ינסו להבין מדבריו האם העלאת הריבית הנוכחית צפויה להיות חלק מסדרה של העלאות נוספות, ומה יהיה הקצב שלהן.
עוד באותו הנושא
למרות העלאת הריבית, הין דווקא נחלש לאחר פרסום ההחלטה. המטבע היפני ירד בכ-0.5% מול הדולר, מרמה של 156.15 ין לדולר לפני ההודעה לכ-156.98 לאחריה.
הין במוקד
התנהגות הין משקפת את אחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות כיום את השווקים: עתידה של עסקת ה-Carry Trade.

במשך שנים ניצלו משקיעים את הריבית הנמוכה ביפן כדי ללוות ין בעלות נמוכה ולהשקיע את הכסף בנכסים ובמטבעות בעלי תשואה גבוהה יותר. עם זאת, עליית הריבית ביפן הופכת את האסטרטגיה הזו לפחות אטרקטיבית ועלולה לעודד משקיעים לצמצם חשיפה לעסקאות מסוג זה.
בתחילת ספטמבר הוא התחזק לרמה של 152.89 ין לדולר – שיא של עוצמה מאז פברואר. אך ביולי נסחר המטבע ברמה חלשה בהרבה של 163.99 ין לדולר, הנמוכה ביותר זה ארבעה עשורים.
באותה תקופה התערבו הרשויות ביפן ובארה"ב בניסיון לבלום את היחלשות המטבע. ההתערבות ביולי הגיעה לאחר פעולה קודמת של טוקיו בסוף אפריל.

חילוקי דעות בתוך הבנק
הצבעתם של שני חברי המועצה נגד העלאת הריבית עשויה להיות משמעותית לקראת המשך הדרך.
עם זאת, עבור השווקים, העלאת הריבית הנוכחית אינה מספקת לבדה תשובה לשאלה המרכזית: מהו היעד הבא של הבנק המרכזי.
אינפלציה, המזרח התיכון והבינה המלאכותית
בהודעתו הדגיש הבנק כי הוא ממשיך לעקוב אחר שורה של סיכונים שעלולים להשפיע על הכלכלה ועל המחירים. בין היתר הוזכרו ההתפתחויות במזרח התיכון, התנודתיות בשוק המט"ח והביקוש הקשור לתחום הבינה המלאכותית.

הבנק ציין גם כי קיימת אפשרות שהאינפלציה הבסיסית תחרוג כלפי מעלה מיעד של 2%.
החלטת הריבית מגיעה יום לאחר שראש הממשלה סאנאה טאקאיצ'י ביצעה שינוי בהרכב ממשלתה והצהירה כי הממשלה תתמקד בקידום מדיניות שתתמוך בצמיחה.

כעת, לאחר שהריבית הגיעה לרמה שלא נראתה ביפן מאז אמצע שנות ה-90, השאלה המרכזית בשווקים היא לא רק עד כמה הבנק מוכן להעלות את הריבית – אלא גם עד כמה הכלכלה היפנית והין יוכלו להתמודד עם המשך המעבר למדיניות מוניטרית הדוקה יותר.