הבנק המרכזי של יפן הותיר היום (שלישי) את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.75%, אך לפי סם ג'וצ'ים, כלכלן בבנק EFG השוויצרי מדובר בהחלטה "ניצית" שמכינה את הקרקע להעלאת ריבית כבר בהחלטה הקרובה ביוני.
שלושה מחברי הוועדה המוניטרית התנגדו להחלטה ותמכו בהעלאה, מספר המתנגדים הגבוה ביותר מאז 2016, נתון שמדגיש את השינוי בגישה בתוך הבנק.
ג'וצ'ים מציין כי אחד הגורמים המרכזיים להידוק הצפוי הוא עדכון תחזיות האינפלציה, כאשר הבנק המרכזי מעריך כעת כי האינפלציה תעמוד בממוצע על 2.8% בשנת הכספים 2026, לעומת 1.9% בלבד בתחזית הקודמת מינואר. אם התחזית תתממש, תהיה זו השנה החמישית ברציפות שבה האינפלציה גבוהה מיעד ה-2%.
עוד באותו הנושא

לדבריו, הבנק עצמו מדגיש כי הריבית הריאלית עדיין נמוכה משמעותית, מה שמאפשר המשך העלאות. להערכתו, ניתן להעלות את הריבית עד לרמה של כ-1.75% מבלי להגיע אפילו לאמצע הטווח הניטרלי שהבנק מעריך.
ג'וצ'ים מזהיר כי לאחר שהבנק כבר אותת על כוונתו להתקדם בכיוון זה, הימנעות מצעד כבר ביוני עלולה לפגוע באמינותו בעיני השווקים. תרחיש כזה, לדבריו, עשוי להוביל ללחצי פיחות משמעותיים על הין.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מסביר כי יפן מהווה את אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לנפגעות המלחמה במזרח התיכון.
המלחמה תפסה אותה כשהיא בתהליך של העלאת ריבית, בגלל שהאינפלציה במדינה (ללא מזון, אך כולל אנרגיה) מגיבה למשבר בשוק הדלקים וצפויה לזנק ל-2.8% בשנה הפיסקאלית 2026.
לשם השוואה, התחזית הקודמת של הבנק המרכזי של יפן עמדה על 1.9% ורמתה של ליבת האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.8% בלבד – ירידה חדה מרמה של 3.7% אך לפני 10 חודשים. כלומר, מסיטואציה של אינפלציה מתחת לרמת היעד של 2 אחוזים, קפיצה מהירה ופתאומית עד כדי כמעט אחוז מעל רמת היעד.
לדבריו, יש לציין כי גם פיחות של 12% בשער היין כנגד הדולר – אחד המטבעות עם הביצועים החלשים ביותר בשנה האחרונה – מוסיף ללחצי המחירים במדינה וכך גם שיעור הבלתי מועסקים הנמוך מאוד (2.7%) ולחצי שכר הנלווים אליו.
הרגישות המיוחדת של יפן נובעת הן משום גדולה של הכלכלה (הרביעית בעולם) והן משום הימצאותה בדרום מזרח אסיה ותלותה המיוחדת בתעבורת הנפט דרך מצר הורמוז החסום.
בנוסף, הריביות הנמוכות במיוחד ששררו ביפן עד תחילת 2025 (1/4 אחוז בלבד) אפשרו למשקיעים רבים לבצע פעילות carry שוטפת: נטילת אשראי ביין והמרתו למטבעות של מדינות עם ריביות גבוהות בהרבה
ככל שהריבית ביפן עולה – וגם היום חלק מחברי הבנק המרכזי של יפן ביקשו שהריבית תעלה לאחוז – כדאיותה של פעילות זו נשחקת ומדובר באחד מערוצי המימון החשובים והפופולאריים ביותר ברמה הגלובאלית.
בשל עליית מחירי האנרגיה: הבנק המרכזי של יפן השאיר את הריבית על כנה
יפן נפגעת גם דרך הורדת תחזית צמיחת התוצר שלה מ-1% ל-0.5%. עוד לפני המלחמה במזרח התיכון האט קצב גידול התוצר של יפן מ-2% ברבע השני של 2025 ל-0.1% בלבד ברבע האחרון, כל רבע לעומת מקבילו אשתקד. נקל לשער כי השלכות המלחמה – ככל שתימשך – עלולות לגרוע מצמחית התוצר, לפחות זמנית, ברבע הראשון והשני של התוצר, אמר מנחם.
לדבריו, שילוב של עליית אינפלציה, התמתנות כלכלית ועליית ריבית יקשה מאוד על יפן, שהחוב הציבורי שלה עמד היה גבוה פי 2.3 מהתוצר בשנה שעברה. למדינה קל היה לנהל זאת כשהתוצר התאושש והריבית הייתה אפסית, אך זה לא המצב כעת.
לעת עתה כלכלת יפן מסתייעת במדיניות פיסקאלית מרחיבה כולל תמריצים ממשלתיים ודוחות החברות נראים בסדר – חברות הייצוא יוצאות נשכרות מפיחות היין. אך אתגרי המדינה עוד לפניה, הריבית תצטרך להיבחן ואם המלחמה תימשך – הלחץ שיופעל על הבנק המרכזי של יפן לרסן את המדיניות יגדל. זאת, במיוחד אם גם בגוש האירו, למשל, המתקשה גם הוא וסובל מלחצי אינפלציה גם כן, הריבית תעלה.




