כ-28,700 עסקאות בניירות ערך נקשרו לחשבונות ההשקעה של דונלד טראמפ או למנהלי ההשקעות מטעמו בתוך 17 חודשים – מספר גבוה מזה שנרשם אצל כלל חברי הקונגרס באותה תקופה. לפי ניתוח של בלומברג, מדובר בכ-80 עסקאות בכל יום מסחר, לעומת כ-22,200 עסקאות שדיווחו כלל חברי הקונגרס.
המספר משקף קצב של כ-80 עסקאות בכל יום מסחר, והוא שונה מאוד מהתמונה שהצטיירה במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, אז הדיווחים הפיננסיים שלו התמקדו בעיקר בנכסי נדל"ן ובעסקים פרטיים.
היקף המסחר החל להתברר במלואו השנה. בדוח לרבעון הראשון נכללו כ-3,600 עסקאות, בעוד שהדוח השנתי שפורסם בסוף יוני כלל יותר מ-21 אלף עסקאות שבוצעו במהלך 2025, בהיקף שהוערך בין 600 מיליון דולר ל-1.86 מיליארד דולר. טראמפ דיווח על שמונה חשבונות השקעה, אך לא פירט אילו מוסדות מנהלים אותם.
הנתונים מעוררים מחדש את הדיון הוותיק על האופן שבו נשיא אמריקאי צריך לנהל את נכסיו בזמן כהונתו. ריצ'רד פיינטר, שכיהן כיועץ האתיקה הראשי של הבית הלבן בתקופת ג'ורג' וו. בוש, אמר ל-Fortune כי היקף המסחר מעלה מבחינתו חשש משמעותי. לדבריו, נשיאים קודמים נהגו במקרים רבים להשתמש בנאמנויות עיוורות, בקרנות מחקות מדדים או באג"ח ממשלתיות כדי לצמצם את החפיפה בין האינטרסים הפיננסיים שלהם לבין פעילותם הציבורית.
אצל טראמפ, לעומת זאת, אופן ניהול התיק מורכב יותר. הבית הלבן מסר תחילה כי הנכסים מוחזקים בנאמנות המנוהלת על ידי ילדיו של הנשיא, ובהמשך הסביר כי גופים פיננסיים חיצוניים מנהלים את ההשקעות באמצעות מודלים ממוחשבים שנועדו לחקות מדדים מוכרים. הבית הלבן טוען כי אין בכך ניגודי עניינים.
בדיקה של Fortune העלתה כמה עסקאות שקיבלו תשומת לב בשל העיתוי שלהן. בין היתר, חשבון הקשור לנשיא רכש מניות DoorDash בשווי של עד 1.38 מיליון דולר. בנוסף נרכשו מניות של חברות אנרגיה לאחר תחילת המלחמה עם איראן, ומניות Cal-Maine נרכשו בתקופה שבה נרשם מחסור בביצים בארה"ב. לפי Fortune, מניות יצרנית הביצים נמכרו כחודשיים לאחר מכן במחיר גבוה פי שניים עד פי חמישה ממחיר הרכישה.
אלא שהעיתוי לבדו אינו מוכיח שהעסקאות בוצעו על סמך מידע ממשלתי. פיינטר עצמו הקפיד להבהיר כי אין בידיו טענה שמישהו סחר במידע פנים, והדיווחים הכספיים כשלעצמם אינם מוכיחים עבירה כזו. גם מבחינה משפטית, יש הבדל משמעותי בין הנשיא לבין פקידי הרשות המבצעת האחרים.
חוק ניגודי העניינים הפדרלי, 18 U.S.C. 208, אוסר על עובדי הרשות המבצעת להשתתף בעניינים ממשלתיים שיש להם השפעה ישירה וצפויה על האינטרסים הפיננסיים שלהם. עם זאת, הנשיא וסגן הנשיא אינם כפופים לסעיף הזה.
הסוגיה הפכה לרלוונטית במיוחד על רקע יוזמות בקונגרס להגביל מסחר במניות מצד מחוקקים ובני משפחותיהם. לפי Fortune, טראמפ עצמו הביע תמיכה בהגבלות כאלה על חברי הקונגרס, אף שיוזמה שונה להחיל איסור גם על הנשיא וסגן הנשיא לאחר מכן נתקלה בהתנגדותו.
בסופו של דבר, הנתון החריג של אלפי העסקאות אינו מוכיח כשלעצמו הפרת חוק. הוא כן מציף שאלה רחבה יותר על הגבול שבין ניהול הון פרטי לבין קבלת החלטות ציבוריות – במיוחד כאשר מדובר בנשיא שיכול להשפיע באמצעות מדיניותו על שווקים, חברות ומחירי נכסים.
