משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) החליט לבטל את דרישתו לחייב את גוגל למכור את השקעותיה בחברות בינה מלאכותית, כולל Anthropic, המתחרה של OpenAI. ה-DOJ, יחד עם 38 תובעים כלליים ממדינות שונות, ממשיך לדרוש מבית המשפט לחייב את ענקית הטכנולוגיה למכור את דפדפן כרום ולנקוט צעדים נוספים נגד מה שהוגדר כמונופול בלתי חוקי של גוגל בתחום החיפוש. התובעים טוענים כי שליטתה של גוגל במנועי החיפוש ובדפדפנים מעניקה לה יתרון בלתי הוגן, אשר פוגע בתחרות החופשית ופוגע במשתמשים.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט, התובעים הדגישו כי המאבק אינו רק על מחירים ושירותים מקוונים חינמיים, אלא גם על עקרונות יסוד כגון חופש הביטוי, חדשנות ותחרות שווה. מנגד, גוגל טוענת כי הדרישות המוצעות "חוצות כל גבול" ועלולות לפגוע בצרכנים, בכלכלה ובביטחון הלאומי של ארצות הברית.
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי ימשיך במדיניות של פיקוח מחמיר על חברות הטכנולוגיה הגדולות, אשר החלה עוד בתקופת כהונתו הראשונה ונמשכה תחת ממשל ביידן. כדי להוביל את המאמצים בתחום ההגבלים העסקיים, טראמפ מינה את עורכת הדין הוותיקה גייל סלייטר לעמוד בראש צוות המשפטנים של ה-DOJ.
גוגל מחזיקה בנתח השקעות משמעותי ב-Anthropic, אשר שווה מיליארדי דולרים. במכתב שהגישה לבית המשפט בפברואר, Anthropic הזהירה כי מכירת ההשקעה תעניק יתרון למתחרותיה, ובראשן OpenAI ומיקרוסופט. ה-DOJ ציין כי איסור כולל על השקעות של גוגל בבינה מלאכותית עלול ליצור השלכות לא צפויות על התחום המתפתח, ולכן הוחלט רק לדרוש מגוגל לדווח מראש על השקעות עתידיות בתחום זה.
במקביל, גוגל הודיעה כי תערער על הצעדים המוצעים, ואף הציעה פשרה הכוללת הקלות בהסכמים עם אפל ויצרניות אחרות, כך שמנועי חיפוש מתחרים יוכלו להיות מוגדרים כברירת מחדל במכשירים חדשים. השופט הפדרלי עמית מהטה קבע כי דיון משפטי בנושא ייערך באפריל.
המאבק של משרד המשפטים האמריקאי נגד גוגל הוא חלק ממגמה רחבה יותר של פעולות משפטיות נגד ענקיות הטכנולוגיה, בהן אפל, מטא (פייסבוק) ואמזון, אשר מתמודדות גם הן עם האשמות בדבר קיומם של מונופולים לא חוקיים בשווקים שבהם הן פועלות.
הדיון סביב עתידו של דפדפן כרום ממשיך לעורר עניין, כאשר תובעים כלליים משתי המפלגות וכן איגוד עובדי אלפאבית-CWA מביעים תמיכה במהלך. אחת ההצעות המרכזיות כוללת חיוב גוגל לשתף נתוני חיפוש עם מתחרים, אך כעת עם אפשרות לגבות תשלום סמלי עבור הגישה, בתנאי שהחברות המבקשות זאת לא יהוו סיכון לביטחון הלאומי.
