רק רבע מהישראלים בני 20 ומעלה אחראים לבדם על קבלת החלטות כלכליות במשק הבית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי 2024 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
לפי הנתונים, 26% אחראים בעצמם, 55% מקבלים החלטות יחד עם אדם נוסף, ו-18% מדווחים שמישהו אחר מנהל את ענייני הכסף בבית. בקרב האוכלוסייה הערבית, רק 20% אחראים לבד, לעומת 28% בקרב יהודים. נשים ערביות מדווחות על שיעור אחריות עצמי נמוך במיוחד – 16%.
הפערים מתחדדים כאשר בוחנים את הנתונים לפי גיל. רק 21% מבני 20 עד 44 אחראים לבדם, לעומת 29% מבני 45 עד 64 ו-35% מבני 65 ומעלה. ככל שהגיל עולה, כך גוברת העצמאות בקבלת החלטות כלכליות.
גם רמת הדתיות משפיעה. בקרב הציבור החרדי, רק חמישית אחראים לבד. אצל החילונים, שיעור זה מגיע ל-30%. שיעורי שיתוף בהחלטות דומים בין הקבוצות, אך הנטייה לאחריות עצמאית גבוהה יותר ככל שרמת הדתיות יורדת.
מרבית הציבור – 73% – עוקב בעצמו אחר ההכנסות וההוצאות של משק הבית. גברים עושים זאת יותר מנשים – 76% לעומת 71%. גם כאן נרשמים פערים בין יהודים לערבים: 75% לעומת 65%. בקרב בני 45 עד 64, שיעור העוקבים העצמאיים הוא הגבוה ביותר – 79%.
השכלה משחקת תפקיד מובהק. בעלי תעודה אקדמית, גברים ונשים כאחד, נוטים יותר לעקוב בעצמם אחר ניהול התקציב. הבדל נוסף בולט בקבוצות הדתיות: 79% מהחילונים עוקבים אחרי ההוצאות בעצמם, לעומת 70% מהחרדים.
52% מהאוכלוסייה משתמשים באפליקציות ייעודיות לניהול הוצאות. גברים משתמשים יותר מנשים, צעירים יותר ממבוגרים, יהודים יותר מערבים. בקרב בני 65 ומעלה – רק 38% נעזרים באפליקציות, לעומת 55% בקרב צעירים עד גיל 64.
גם המצב התעסוקתי משפיע – מועסקים, גברים ונשים, משתמשים יותר באפליקציות מאשר מי שאינם מועסקים. חילונים מדווחים על שיעור שימוש כפול באפליקציות לעומת חרדים – 61% מול 30%.
69% מהישראלים משתמשים בהוראות קבע לתשלומים קבועים. אין הבדל מובהק בין נשים לגברים, אך כן בין יהודים לערבים – 73% לעומת 52%. השימוש עולה עם הגיל: בגילאי 45 עד 64, 76% משתמשים בהוראות קבע.
גם בהקשר זה, החילונים מובילים – 74% משתמשים בהוראות קבע, לצד רמות שימוש דומות אצל המסורתיים. בקרב החרדים והדתיים – 72% ו-75% בהתאמה.
הסקר נערך בקרב כ-6,900 איש, ומייצג אוכלוסייה של כ-6.3 מיליון ישראלים בני 20 ומעלה. בשנת 2024 התמקד הסקר באוריינות פיננסית ובהתנהלות כלכלית יומיומית.
