תקציב 2025, שאושר במרץ 2025, היה הגדול ביותר בתולדות ישראל – בהיקף של 620 מיליארד שקל. לאחרונה אישרה הממשלה פריצה ראשונה במסגרת התקציבית, עם גידול בהוצאות של כ-31 מיליארד שקל, מה שמגדיל את הגירעון בתקציב.
השאלה הגדולה בנקודת הזמן הזו היא כמה תעלה הרחבת המלחמה ובכמה עוד יגדלו הוצאות הביטחון בעקבות הרחבת המלחמה בעזה. כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, התארח השבוע בתוכנית "כללי המשחק" עם ענבל עומר, ואמר שכרגע עדיין לא ידועה עלות הרחבת המלחמה – אך בהחלט ייתכן שיהיו יותר משתי פריצות בתקציב 2025, דבר שיגדיל עוד יותר את הגירעון.
בטט גם התייחס בריאיון לסוגיות חשובות בכלכלה הישראלית, כמו גיוס חרדים ושילובם בשוק העבודה, יוקר המחיה, מחירי המזון והתחרות בבנקים.
מה העמדה של משרד האוצר בעניין גיוס חרדים ושילובם בכלכלה ובשוק התעסוקה?
לפני ה-7 באוקטובר העמדה שלנו הייתה שונה. אז לצבא היו תוכניות לקיצור שירות לכלל החיילים. היה אז מנגנון שקבע שזה בסדר שחרדים לא יתגייסו, כל עוד לא יעבדו ולא יקבלו שום הכשרה מקצועית – לפחות עד גיל הפטור, 26.
העמדה שלנו באוצר הייתה שמתבצעת שגיאה כפולה בנוגע לחרדים. אמרנו – בואו לא נבצע את אותה שגיאה כפולה שבה הם גם לא מתגייסים וגם לא עובדים ולא משתתפים בנטל הכלכלי-חברתי. לפחות את החלק הזה נשחרר, ונאפשר להם לצאת לשוק העבודה.
סקטור ההייטק שלח הכי הרבה חיילי מילואים
בטט מציין כי אחרי ה-7 באוקטובר הכול השתנה – גם צרכי הצבא השתנו בצורה משמעותית, וכך גם העול שנוצר על חיילי המילואים. "מעבר לעול האישי והמשפחתי, מדובר גם בעול כלכלי כבד על המשק, כיוון שאותם חיילים אינם מייצרים את אותו תוצר שהיו יכולים לייצר במקומות עבודתם.
לכן, הצורך בשילוב החרדים בצבא הוא גם צורך כלכלי – כדי שיהיה מי שיחליף את חיילי המילואים, וכדי שימשיכו לתרום למשק כפי שעשו קודם לכן. חיילי המילואים הם בין התורמים העיקריים למשק. סקטור ההייטק שלח את המספר הגבוה ביותר של חיילי מילואים לעומת סקטורים אחרים.
לכן, העמדה שלנו כיום היא שמבחינה כלכלית יש צורך אקוטי שהחרדים ישתלבו בשירות הצבאי, כדי שחיילי המילואים יוכלו לחזור למקומות עבודתם ולתרום לתוצר העסקי".
איך העמדה הזאת של משרד האוצר באה לידי ביטוי? אתם מתכוונים לעשות את זה באמצעות סנקציות?
ההיסטוריה מלמדת שאזרחים מגיבים לתמריצים כלכליים – כך גם החברה החרדית. הדוגמה הטובה ביותר היא ב-2003, כששר האוצר דאז, בנימין נתניהו, העביר שורה ארוכה של רפורמות שהפחיתו את עולם הקצבאות.
מאז, ראינו עלייה משמעותית בשיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות.
אז אתם במשרד האוצר מאמינים בכלי הזה? אילו עוד סנקציות מתוכננות?
אנחנו מאמינים מאוד בכלי הסנקציות. חרדי בן 18 יֵדע שאם לא יתגייס – לא יקבל הטבה כזו או אחרת. חלק מהדברים כבר קורים – תשלום לקצבאות אברכים, וסבסוד של מעונות יום. זה יכול לכלול גם ביטול הטבות לדיור, תוכניות מחיר למשתכן, מס רכישה – כלים שיכולים להשפיע כלכלית על הפרט, כדי שהתמריץ להתגייס יהיה גבוה יותר.
כרגע הפריצה הראשונה בתקציב 2025 – בהיקף של כ-31 מיליארד שקל – אושרה בממשלה. עוד הגדלה בהוצאות מתוכננת עם התרחבות המלחמה?
בהחלט. כרגע הפריצה הראשונה אושרה בממשלה, אך עדיין לא בכנסת. ככל שהמבצע יתרחב ויופעלו עוד משאבים – בין אם בגיוס חיילים נוספים, חימושים או הוצאות אחרות שלא צפינו כשאישרנו את תקציב 2025 – ייתכן מאוד שתהיה פריצה נוספת, בדיוק כפי שקרה עכשיו. אנחנו בעצם מגדילים את התקציב בדיעבד, וצפוי שנעשה זאת שוב, בהתאם להתפתחויות.
אתם מתייחסים לזה כרגע כאי-ודאות או שיש לכם הערכה סדורה יותר לגבי איך זה ייראה?
יש הערכות שונות ותרחישים שונים לגבי התפתחות המלחמה וכמה זמן היא תימשך. לכל תרחיש כזה יש תג מחיר, אבל מניסיון העבר – פעמים רבות העלות בפועל שונה מהותית מהצפי הראשוני.
זה יכול להגיע ליותר משתי פריצות בתקציב הזה?
כן. גם את תקציב 2024 פרצנו יותר מפעם אחת. כרגע מבוצעים שינויים בתקציב בעקבות מבצעי "כלביא" ו"מרכבות גדעון א'". אמנם הפריצה היא בהיקף של כ-31 מיליארד שקל, אך הופתענו לטובה מהכנסות המדינה – ולכן הגירעון גדל רק ב-0.4%, לעומת צפי של 1.5% בפריצה כזו.
תקציב 2026 לא באופק: "האתגרים הם אין-סופיים"
כרגע חוסר הוודאות בנוגע לתקציב 2025 נובע מהמצב הביטחוני, אך באשר לתקציב 2026 – סימן שאלה גדול מרחף מעליו, בשל חוסר הוודאות הפוליטית, והאם הוא יתקדם בשנת בחירות. סביר שבשנה כזו יימנעו מהחלטות תקציביות גדולות, למרות האתגרים הרבים: התמודדות עם הגירעון, הוצאות הולכות וגדלות שעלולות לגרור קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה, הגדלת החוב או אפילו העלאות מסים.
אין תקציב ל-2026 – האם יש ניסיונות לקדם אותו במציאות הנוכחית?
אנחנו עובדים במרץ על תקציב 2026 – גם על שינויים מבניים וגם על מבנה התקציב עצמו: איך הוא ייראה, מה יהיה הגירעון, כיצד יתפתח. הכול מתקיים בדיונים בתוך משרד האוצר ובתוך הממשלה, וזה יתקדם, אני מקווה, בזמן הקרוב – כדי שתהיה ודאות כיצד תיראה שנת 2026.
יש דיונים רציניים או שכבר יודעים שזה לא יקרה השנה?
אצלנו במשרד אנחנו מוכנים – ברגע שהממשלה תחליט שהמהלך יוצא לפועל, אנחנו הדרג המקצועי כבר מצויים בדיונים ובהיערכות. נהיה מוכנים להגיש את תקציב 2026 במהירות האפשרית.
מה כבר ידוע על תקציב 2026 כרגע מבחינת הגירעון החזוי?
זאת שאלה של מדיניות. אנחנו יודעים להציג לשר האוצר מהם ההוצאות הקשיחות, מהם מקורות ההכנסה הצפויים – במידה רבה של סבירות – ומתוך כך נגזר הגירעון הצפוי. לצד זאת, אנחנו מציעים התאמות – כמו רפורמת הרווחים הכלואים – שהגדילה את הכנסות המדינה.
אתגרים שאתה רואה בתקציב 2026?
האתגרים הם אינסופיים. זוהי שנת בחירות, והיא מאתגרת במיוחד מבחינת הרצון לשמור על המסגרת הפיסקלית של התקציב. כמובן שהמלחמה מוסיפה אי-ודאות גדולה, ויש גם חששות גיאופוליטיים שיכולים להשפיע על הכלכלה הישראלית. לצד כל זה, קיימים נושאים לטווח הבינוני והארוך – כמו שילוב החרדים בצבא ובתעסוקה – שהוא קריטי.
יש סיכוי שבתקציב 2026 תהיה התעסקות עם עניין שילוב החרדים בשוק העבודה?
בשעה זו ממש מתקיים דיון בוועדת חוץ וביטחון על חוק הגיוס. אם החוק יבשיל בצורה טובה – הוא יתרום גם לשילוב בצבא, ובהמשך גם לשילוב בשוק העבודה. לראייתנו, זה אחד הווקטורים המשמעותיים ביותר, כי חשוב להסתכל 10–15 שנים קדימה: החרדים לא יישארו 13% מהאוכלוסייה – השיעור שלהם צפוי לגדול ל-20%-30%.
כמה הכנסות אתם צופים מהאקזיט של Waze? האם ההכנסות יסייעו בהפחתת הגירעון?
השאלה תלויה בגודל הגירעון ב-2026. האקזיט – אם יאושר – יניב הכנסות גבוהות, אך חד-פעמיות. השאיפה שלנו היא לשמור על גירעון שמייצב את יחס החוב-תוצר, ולא מגדיל אותו. כשהיחס הזה גדל – נגזרים ממנו תשלומי ריבית נוספים.
"הפחתה ביוקר המחיה מתעכבת בגלל החקלאות"
הביקורת המרכזית על תקציב 2025 היא שאין בו מנועי צמיחה. האם יש כוונה להכניס רפורמות ולטפל ביוקר המחיה? אתה מסכים שאין שום טיפול?
אני לא מסכים שאין שום טיפול. העברנו את הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" – רפורמה שמשנה סדרי עולם. אני מסכים שייקח זמן עד שהצרכן ירגיש זאת בכיס.
צריך לזכור שקיים סקטור משמעותי – עולם החקלאות. בסופו של דבר, 50% מהמוצרים שאנו קונים בסופר הם מוצרי חקלאות ישירים – פירות, ירקות, חלב, בשר, עוף, דגים. כדי להפחית את יוקר המחיה בצורה משמעותית, צריך לגעת גם באזורים האלה – ואלה אזורים שקשה לגעת בהם, בגלל הרצון לשמור על חקלאות ישראלית. עם זאת, שוק מתוכנן הוא גם מה שגורם למחסור בחלב בחגים, ולמחסור בחמאה במשך חודשים רבים. גם לפני שנתיים היה מחסור משמעותי בחלב. פתיחה לייבוא, בצד דאגה לחקלאים המקומיים – יכולה להיטיב גם עם הצרכן וגם עם החקלאי.
אתה רואה רפורמה שתטפל ותפחית את סל המזון בישראל?
אני מקווה מאוד שכבר בתקציב 2026 נוכל להוביל רפורמה בענף החלב – לייצר מגוון רחב יותר, ובעיקר להוריד את המחיר לצרכן הישראלי.
"קשה לחזות מתי בדיוק תהיה תחרות בבנקים"
יוקר המחיה בישראל לא בא לידי ביטוי רק בענף המזון, אלא גם במערכת הפיננסית, שבה אין תחרות אמיתית בין הבנקים. הדבר גורם לנטל כבד על משקי הבית – עם אשראי יקר, כשאין מספיק שחקנים שמתחרים על הלקוחות ומציעים ריביות נמוכות יותר.
בטט התייחס גם לנושא זה בריאיון, ואמר שיש כוונה להכניס תחרות ולאפשר לשחקנים נוספים להיכנס לשוק הבנקאות – אבל זה דורש בדיקות נרחבות. המאמצים נמשכים, אך אין עדיין תשובה נחרצת מתי זה יקרה.
מה הסיכוי לרפורמה בענף הפיננסי? מתי נראה תחרות בבנקים?
המלצות הוועדה לעידוד תחרות בבנקים אומצו, וכרגע הן עוברות לשלב החקיקה. אנחנו כל הזמן מקדמים את הצעדים ההכרחיים – אך הם עדיין לא מספיקים. כדי שתהיה תחרות, נדרשת אפשרות למעבר קל בין שחקנים, יכולת השוואה טובה – כדי שהלקוח יידע מה כדאי לו – והכנסה של שחקנים חדשים שייצרו את הדינמיקה התחרותית. אנחנו עובדים באופן מתמיד כדי ליצור עוד ועוד שינויים בשלושת קודקודי המשולש הזה.
מתי בדיוק זה יקרה? קשה לחזות. יש כאן שחקנים גדולים מאוד, שחזקים מאוד, ושולטים בשוק עשרות שנים. לא פשוט לשחקן חדש להיכנס ולייצר תחרות של ממש.
יהיה קשה להכניס את השחקנים החדשים לענף?
עשינו בעבר צעדים לקידום כניסת שחקנים חדשים שיגרמו לירידת ריביות על האשראי.
אנחנו ממשיכים לעבוד על כך במרץ.
