פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, התראיין בתוכנית "אולפן כלכלה" והתייחס למדיניות הריבית של בנק ישראל, ההתחזקות החדה של השקל ותקציב המדינה לשנת 2026.
כיהנת בעבר כמשנה לנגיד בנק ישראל, היית שותף בקבלת החלטות בנושא הריבית והתערבויות בשוק המט"ח – האם לדעתך בנק ישראל צריך להתערב בשוק המט"ח?
"הדרך הקלאסית להתערב בשוק המט"ח היא להוריד את הריבית. התערבות בשוק מט"ח נעשית בשני מצבים: אם יש אירועים יוצאי דופן שנוגדים את הפונדמנטל של המשק, שזה לא נראה עכשיו עדיין. הפונדמנטל של המשק הם כאלה שיש עודף משמעותי במאזן התשלומים, והפונדמנטל של המשק שהריבית די גבוהה. העובדה ששער חליפין מתחזק גורמת להורדת מחירים ופוגעת ביצוא. לכן המדיניות הסבירה בשלב הזה היא הורדת הריבית. והורדת הריבית עשויה כשלעצמה לפחת את השקל".
יש לא מעט ביקורת על בנק ישראל על כך שעד עכשיו לא הוריד את הריבית. אתה חושב שהביקורת מוצדקת?
"אחד הדברים שקרו לאורך המלחמה הוא שעקב מגבלות היצע מסוגים שונים וקיום של תזרים מאוד חזק של הממשלה (גם לאנשי המילואים, גם למשפחות, גם למפונים ועוד) אז זה גרם לכך שהאינפלציה בישראל הייתה סביב ה-3% אפילו קצת מעל. גם הייתה אי ודאות מאוד גדולה לגבי הימשכות המלחמה. על הבסיס הזה, אני חושב שהייתה החלטה מאוד נכונה של הבנק לשמור את הריבית ב-4.5%, בדומה למה שהיה בבנק האמריקאי, הפד.
"כרגע, אני חושב שסיום המלחמה בצורה מוצלחת, התחזקות השקל, תחזית האינפלציה שנה קדימה, מעבר להשקעות בישראל וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל – כל אלה מהווים גורמים מספקים כדי להתחיל בתהליך של הורדת ריבית. אני מעריך שבנק ישראל יחל בתהליך של הורדת ריבית באופן איטי וזהיר כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר".
תקציב המדינה לשנת 2026 כולל כמה הערכות אופטימיות במיוחד – יעד גירעון 3.2% ותחזית צמיחה של מעל 5% בשנה הבאה. מה דעתך על זה?
"אנחנו עורכים במכון אהרון תחזיות שמבוססות על תרחישי מלחמה. התרחיש האופטימי הוא תרחיש שאנחנו בהסדרה בעזה. זה אומר שאנחנו יכולים להוריד את כמות המילואים ואת הוצאות הביטחון בצורה משמעותית, ובעצם ההסדרה בעזה תיעשה על ידי הכוח הרב לאומי שהמפקדה שלו יושבת כרגע בקריית גת וכן הלאה. על הרקע הזה, אנחנו צופים שהמשק הישראלי יחזור לפעילות רגילה של תעסוקה מלאה. זה אומר שיחסית לאיפה שהיינו במשך 2025, הצמיחה תהיה טובה, אבל לא 5%. ההערכה שלנו שאנחנו סביב 3.5-4%. ההערכה שלנו על הגירעון, בהינתן שתקציב הביטחון הולך להיות כ-130 מיליארד שקל, היא שאנחנו נהיה בסביבות 4.2%-4.3% לפחות – דומה מאוד לבנק ישראל".
מה דעתך על חוק ההסדרים שכולל 34 רפורמות מבניות. יש בו מספיק מנועי צמיחה?
"אין בו רפורמות ממש גדולות. כל הרפורמות שאנחנו במכון אהרון עבדנו עם אגף התקציבים על קידום התעסוקה בחברה הערבית, קידום התעסוקה בחברה החרדית, חלק בדיבורים, חלק אפילו בכתיבה, לא נמצאות בתקציב. כל הנושא של התעסוקה וההון האנושי של העובדים, במיוחד מהשכבות החלשות שזה הפריפריה הישראלית, החברה הערבית, החברה החרדית, לא מוצא את ביטויו בתקציב ממש בכלל. למעשה אין רפורמות דרמטיות לקידום הצמיחה בתקציב. הרפורמה הכי דרמטית והכי משמעותית היא הרפורמה של הדיגיטציה של הסקטור הציבורי. יש שם יעדים מאוד יפים והתמקדות מאוד גדולה בייעול הסקטור הציבורי, שיכול גם לתרום לצמיחה של הסקטור העסקי .אבל זה לא רפורמות, זה בעיקר תיקונים קטנים שהם עושים.
"אין רפורמה ענקית בדיור. אנחנו נמצאים אמנם ביציבות וירידה מסוימת של המחירים, אבל אין הצפה של קרקעות במדינת ישראל, ואין תמריץ גדול לקבלנים לבנות, והם לא בונים. יש מחסור בעובדים ולא פותרים את הבעיה הזו. יש קידום של ההשקעות בתשתיות. המטרו לא קיים בחוק ההסדרים כי הוא כבר קיים קודם. בהנחה שישחררו תקציבים לבניית המטרו ויאיצו את הבנייה של הקו הירוק והסגול בתל-אביב, לזה תהיה השפעה יפה על המשק. אבל סך הכל זה תקציב, זה חוק הסדרים דל ברפורמות".
מה דעתך על מיסוי רווחי הבנקים, עליו דיבר שר האוצר סמוטריץ'? לפי פרסומים שונים, הכוונה היא למסות את הבנקים ולהעביר את הכסף באופן ישיר לבעלי משכנתאות שנפגעו מעליית הריבית.
"אפילו בסין כבר לא עושים את זה, והמדינות שעשו את זה אלו מדינות סוציאליסטיות של פעם. זו מדיניות שגויה ממדרגה ראשונה. זה מדיניות של נקם. הבנקים היום מרוויחים יותר עקב כך שהם התייעלו. הם פיטרו הרבה מאוד עובדים, הם הכניסו דיגיטציה. החלק המרכזי של רווחיות יותר גבוהה של הבנקים, שבמקום להרוויח 11%-12% על ההון, הם עברו ל-17%, לא בגלל הריבית במשק הישראלי. הייתה ריבית של 4.5% הרבה מאוד שנים".
