במועצה הלאומית לכלכלה, בראשות פרופ' אבי שמחון, מקדמים את ההצעה להטיל מס חדש על הבנקים. ההצעה מקודמת כרגע על ידי שר האוצר בצלצל סמוטריץ' במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2026. מטרת המס היא לסבסד באמצעותו את המשכנתאות שהתייקרו בגלל העלאת הריבית החל מ־2022. בסביבת המועצה הלאומית לכלכלה מציינים כי הסיבה לקידום הצעד הזה היא שהריבית כל כך גבוהה.
בנק ישראל, משרד האוצר והבנקים מתנגדים נחרצות למיסוי על הבנקים, באוצר מתנגדים לעניין התמיכה בנוטלי המשכנתאות דרך מס וטוענים שזה לא יסייע. בנק ישראל הביע את התנגדותו החריפה בטענה שמדובר בנזק כלכלי למדינת ישראל ופגיעה גם במעמדה הבינלאומי, ואילו איגוד הבנקים פנה במכתב ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בבקשה לעצור את הקידום של הצעת המס בחוק ההסדרים.
השבוע התארח בתוכנית "כללי המשחק" עם ענבל עומר, רו"ח איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, והסביר את כל הסיבות להתנגדות החריפה של הבנקים נגד המס. לדבריו, הטלת המס נטולת היגיון כלכלי ופוגעת בכלל הציבור. הוא הדגיש כי להערכתו המס לבסוף לא יקודם במסגרת חוק ההסדרים.
אתם מתנגדים בחריפות למס. בנק ישראל כינה זאת "התנהלות לא תקינה". למה?
"ברמה העקרונית יש רקע מסוים – מדובר בתשלום מיוחד שהגענו אליו בהסכמה לפני שנה וחצי. הסכמנו על היטל מיוחד, חד-פעמי ומגודר לשנים 2024 ו-2025 תוך הבטחה חד-משמעית של הגורמים המעורבים, לרבות שר האוצר, שמדובר באירוע חד-פעמי שלא יחזור על עצמו. מצד שני, הממשלה החליטה במסגרת חוק ההסדרים 2025 להקים ועדה מקצועית ולהמשיך את המס לעוד שנה – לשנת 2026, תוך בדיקת סקטורים אחרים ועוד.
"בעוד הדיונים בוועדה בעיצומם, מכריז פתאום שר האוצר שהחליט להטיל מס על הבנקים באופן קבוע ובהיקף נרחב. אז איפה סדר הפעילות התקין? הממשלה החליטה והקימה ועדה למשהו מאוד מוגבל, הבטיחה הבטחה והפרה אותה באופן גס ובאופן שפוגע בציבור. הסקטור הבנקאי זה הסקטור היחיד בישראל שרובו המוחלט מוחזק על ידי הציבור. כאשר מטילים מס על המערכת הבנקאית, למעשה מטילים מס על הציבור, מדובר בפגיעה בפנסיות ובחסכונות ארוכי הטווח של הציבור".
מה ההשלכות? מה הבעיה המרכזית במס?
"מס כזה מקטין את ההון העצמי של המערכת הבנקאית. מערכת בנקאית עובדת לפי מכפילים, כל שקל בהון עצמי שווה 8-9 שקלים באשראי שניתן, אם אתה מקטין בשניים או שלושה מיליארד את ההון העצמי על ידי מיסוי יתר, בעצם מקטינים את שוק האשראי ויש לזה משמעות על ההיצע שוק האשראי. הבעיה מחריפה כי כידוע כולנו מקווים ש-2026 תהיה שנת צמיחה וצמיחה טובה שמצריכה היקף אשראי נרחב. כשמורידים את היכולת לתת אשראי, חונקים את המשק".
איך אתה מתייחס לטענה שהמס על הבנקים נובע מהנטל הכבד על הציבור בשל הריבית הגבוהה שהובילה לתוספת של 1,500 שקל בהחזר משכנתא? הבנקים הרוויחו מהריבית ואילו נוטלי המשכנתאות הפסידו.
"הגידול ברווחיות של המערכת הבנקאית נובע בעיקר מהתייעלות המערכת והגידול בהיקף הפעילות של המערכת הבנקאית ולא בגלל הריבית. המרווחים הבנקאיים קטנים ואפשר לבדוק זאת בהשוואות בינלאומיות. המערכת הבנקאית בישראל, בגלל הגודל והחוסן, מסוגלת לתת לציבור את הסיטואציה שבה הוא נהנה באופן מקסימלי ביחס להשוואה בינלאומית. מעבר לזה, מיסוי דורש אחידות. אם יש עיקרון של מס צריך להחיל אותו על כלל המשק, צריכה להיות מדיניות אחידה. אם העיקרון הוא אירועים אקסוגניים שגורמים לרווחים, אז בואו נחיל את זה על כל המשק".
הבנקים הרוויחו 30 מיליארד שקל ביחד ב-2024. הטענה המרכזית היא שהרווח הגדול הוא בשל הריבית הגבוהה. אתה טוען שהריבית לא אחראית לרווחיות הגדולה?
"אני טוען שמרכיב הריבית הוא לא המרכיב הראשון ולא השני ברווחיות הבנקים. המקור לרווח הוא בעיקר התייעלות והגידול של היקף המערכת שגדל הרבה בשנים האחרונות. אין בעיה לקבוע עיקרון ולממש על כלל המשק הישראלי. אם העיקרון הוא ריבית אז יש עוד סקטורים שנהנים מהריבית הגבוהה במשק".
רגע לפני החלטת בנק ישראל, ייתכן שנראה תוואי של הורדות ריבית. לדעתך זה ייתר את המהלך של הטלת המס על הבנקים?
"המהלך צריך להתייתר מלכתחילה, לא לפי השאלה אם יש הורדת ריבית או לא. לכל אירוע יש השלכות כלכליות. אם הכוונה בישראל להמציא מס מיוחד בישראל, בסדר גמור תחילו אותו ברמה המשקית, אבל אי אפשר לשחק רק בכיוון שנראה לך, זה לא עובד ככה".
איך אתה רואה קדימה את המהלך?
"אנחנו מתנגדים בכל תוקף לאירוע המס הזה. כל הרעיון של להטיל מס כדי לתגמל את מי שרכש דירה ולקח משכנתא, אני לא אכביר במילים משרד האוצר ובנק ישראל אמרו את שלהם בעניין. זה אירוע לא הגיוני ואני מאמין שהרעיון הזה יירד מהפרק מאוד מהר. צריך לזכור שהריבית עולה כי יש אינפלציה בישראל. מי שאחראי לאינפלציה והמלחמה בה זו הממשלה. הממשלה חייבת לבצע את התהליכים כדי להוריד את האינפלציה".
