בעיצומה של חגיגת הקניות החודש באינטרנט הודיע אתמול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שיגדיל באופן דרמטי את הפטור ממס על יבוא אישי.
היום ניתן לבצע רכישות מחו"ל עד 75 דולר ללא מע"מ, כשההצעה החדשה תאפשר רכישות עד 150 דולר (כ-500 שקל) ללא מע"מ. ההחלטה צפויה להגדיל משמעותית את מספר החבילות המגיעות לישראל וגם את שווי החבילות. כל ישראלי עשוי להיות מעין "יבואן קטן" ולבצע הזמנות נרחבות יותר ולגוון את סוג המוצרים גם למכשירי חשמל, צעצועים, כלי בית וכו'.
ההחלטה כמובן מיטיבה עם הצרכנים הישראלים ופופולרית לכלל הישראלים שמתמודדים עם יוקר המחיה הכבד, אך מטרידה מאוד את היבואנים הגדולים, חברות האופנה, רשתות השיווק והעסקים הקטנים. עם פרסום ההודעה על כוונת האוצר להגדיל את הפטור הגיבו החברות הציבוריות בענף הקמעונאות בירידות חדות בבורסה, ששיקפו את חששות המשקיעים מהמהלך.
לפי דוח מבקר המדינה, ב-2020 השווי של החבילות עד 75 דולר עמד על 330 מיליון דולר. מספר החבילות מזנק בכל שנה וכך גם השווי שלהן. בשנת 2024 שווי החבילות עד 75 דולר עמד על 1.5 מיליארד דולר. ברוב מדינות המערב, ובראשן מדינות האיחוד האירופי, החליטו לבטל לחלוטין את הפטורים ממע"מ על יבוא אישי כדי לעודד את התעשייה המקומית.
לצפייה בריאיון המלא:
עו"ד אילת יצחקי, שותפת מסים עקיפים ב-BDO, התארחה בתוכנית "כללי המשחק" עם ענבל עומר. לטענתה, הצעד המסתמן הוא משולל היגיון שאינו תואם לכיוון שאליו הולכות מדינות העולם: "אנחנו נמצאים בעידן שהכלכלות הכי חשובות בעולם דואגות לתעשייה המקומית". לדבריה, ישראל לא רק נשארת מאחור אלא פוגעת בתעשייה המקומית שצריכה להתחרות בתנאים לא הוגנים.
הכוונה להגדיל את הפטור יכולה לעבור במהירות כי לא מדובר בחקיקה?
"מדובר בצו שעליו אמור לחתום שר האוצר, חקיקת משנה קלה מאוד להעברה. זה יכול להיכנס לתוקף יחסית מהר. חשוב להבין את הבסיס לפטור הזה, איך נולד הפטור כדי להבין מה קורה היום וכמה זה משולל היגיון. פטורים ביבוא אישי על מוצרים בעלי שווי נמוך נולדו בעולם הישן כשהיה מעט מאוד יבוא אישי. המחשבה הייתה שההתעסקות של הרשויות וגם של היבואנים סביב המס תעלה על התועלת של המדינה מגביית המסים ולכן נוצר הפטור הזה. אבל העולם השתנה.
"עם ההצפה של שווקים ברחבי העולם במוצרים מסין ועם המעבר לעולם דיגיטלי, גביית המסים נעשתה בצורה משוכללת ויעילה. לכן אין כל הצדקה להפלות לרעה את התעשייה המקומית ולאשר יבוא זול שמיוצר בתת תנאים במדינות העולם השלישי על חשבון העסקים המקומיים שעליהם מושת המס".
זה סוג של "מכס שלילי"? הפוך מהמכסים של טראמפ שמעודדים את התעשייה המקומית?
"מדובר במע"מ ביבוא שחל על צריכה במדינת ישראל, כמו כל מדינות העולם. כל צריכה מקומית חייבת במע"מ. כאשר מבטלים את המע"מ ביבוא ומשאירים את המע"מ בצריכה המקומית מדובר באפליה לעסקים המקומיים והטבה לספקים הזרים על חשבונם. זה בעצם 'מכס שלילי'".
ולכן הדרג המקצועי במשרד האוצר מתנגד למס הזה?
"ההתנגדות מאוד ברורה. אנחנו בימים של ניסיונות להגדיל את תקציב המדינה, זה בדיוק המקום של ביטול הפטורים. היום האינטרס הוא הפוך לחלוטין, התחרות ההוגנת מחייבת לבטל את הפטורים. המדינה רוצה להגדיל את גביית המסים, אין היגיון לטפל ביוקר המחיה דווקא בצורה זו שפוגעת בתחרות ההוגנת של העסקים המקומיים".
מי הכי נפגע מהמהלך הזה?
"כל ענף הקמעונאות שהיבוא הזול מתחרה בו במישרין נפגע, לא רק הקניונים ובעלי הרשתות אלא גם העובדים שמעסיקים היבואנים המסחריים. יבוא רגיל יותר מפוקח וכפוף לרגולציה, לעומת זאת היבוא האישי הוא די פרוץ ולא חלים עליו הרבה כללים. יש מעגלים שלמים שנפגעים מהמהלך. אנחנו חושבים שנכון לגבות את המס כמו שגובים בצריכה המקומית. אם רוצים לטפל ביוקר המחיה אפשר להפחית את שיעור המע"מ לכולם, להוזיל את המע"מ באופן רוחבי לכל המוצרים".
איך נכון לטפל ביוקר המחיה?
"אנחנו בעד תחרות. לא טוענים שצריך לחסום יבוא אבל בין זה לבין תנאים לא הוגנים לתעשייה מקומית יש פער מאוד גדול. אפשר לטפל בדברים שלא מטפלים בהם, כמו מונופול כשרות שמכביד על הקמעונאים המקומיים בתחום המזון. יש את הממונה על ההגבלים העסקיים שיכול לראות איפה יש ריכוזיות במשק, לטפל נקודתית איפה שצריך ולא לגזור גזירת מוות על תעשיות שלמות".
עד כמה הרגולציה מכבידה?
"מאוד קשה לפתוח עסקים קטנים במדינת ישראל, יש קושי ברישוי עסקים ורישיונות. לצד מונופול הכשרות יש הרבה חסמי כניסה לעסקים מקומיים, יש גם את ענייני הפרוטקשן שהאכיפה כנגדו לא מוצלחת. יש הרבה מה לעשות בענייני הרגולציה".
המהלך של הגדלת הפטור ישפיע על הפעילות הכלכלית של התעשייה המקומית עד כדי כך שחברות ועסקים קטנים יצטרכו לצמצם משרות?
"מה שקורה בבורסה מדבר בעד עצמו. זה צעד מאוד דרמטי. מדובר ב-20% תוספת עלות לתעשייה המקומית ולסוחרים מקומיים, לעומת תחרות זולה שמקבלת תנאים מועדפים. יש כאן פערים משמעותיים ואנחנו לא מדברים כאן על ענפים עם שיעורי רווחיות מאוד גבוהים כדי לכסות על הפער הזה. זו מכה משמעותית".
