החשיבות של אנרגיה גרעינית כבר מוכרת בכל העולם. הצורך הגובר בחשמל בעידן של הבינה המלאכותית והצורך להשתחרר מפליטות של גזי חממה מתלכדים יחד ויוצרים מרוץ לעבר תחנות הכוח הגרעיניות שמספקות את שתי המטרות האלה. גם בישראל משרד האנרגיה בוחן את האפשרות להקמת תחנת כוח גרעינית, אבל ההקמה הזו הרבה יותר מורכבת ומסובכת מבחינת ישראל.
מעבר לענייני המיקום והתנגדות התושבים באזור הפוטנציאלי להקמת תחנת הכוח הגרעינית, בישראל יש קשיים ומשוכות הרבה יותר חמורים מאלה – מעבר לסכומי העתק שמתקן כזה דורש בהיקף של עשרות מיליארדים וזמן ההקמה הארוך והמורכב, לישראל יש בעיה מדינית מעצם העובדה שהיא לא חתומה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני (אמנת NPT).
ארבע מדינות לא חתומות על האמנה הזו: ישראל, הודו, פקיסטן וצפון קוריאה. כיוון שישראל לא חתומה על האמנה אין לה את ההכשר החוקי להקמת תחנת כוח גרעינית. למרות המשוכה המדינית, עדיין בישראל בוחנים את האפשרות להקמת המתקן.
פרופ' שאול חורב, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, התארח השבוע בתוכנית "כללי המשחק" עם ענבל עומר והתייחס לצורך הגובר בתחנת כוח גרעינית בימים אלה ופירט מה בכל זאת ישראל יכולה לעשות כדי לקבל את האישור שחסר לה להקמת מתקן כזה. חורב הדגיש כי ישראל תצטרך הרבה חוכמה ותבונה מדינית כדי ללכוד את ההזדמנות ולקדם את ההכשר.
בישראל בוחנים את האפשרות להקמת תחנת כוח גרעינית כיוון שחושבים כבר על היום שאחרי הגז הטבעי. מנסים לקדם כבר עכשיו פתרון חלופי להפקת חשמל?
"אני חושב שיש חשיבות לאנרגיה גרעינית להפקת חשמל עוד לפני הגז הטבעי. יש מדינות כמו צרפת שהקפידו כל השנים להשתמש באנרגיה גרעינית לצורכי חשמל, הקפידו שתמיד השימוש יהיה בסביבות 50% ויש מדינות כמו גרמניה שביטלו את זה לגמרי בעקבות אסון פוקושימה ב-2011 ונשארו תלויות בגז שהגיע מרוסיה.
"אירוע פוקושימה הביא לנסיגה מסוימת מהדרישה. האסון הגרעיני בפוקושימה ביפן נגרם כתוצאה מרעידת האדמה והצונאמי שבא בעקבותיה. מאז האסון הגרעיני ביפן, השתנו הדרישות והכורים הגרעיניים להפקת חשמל הפכו להרבה יותר בטוחים. היום ההסתכלות על אנרגיה גרעינית היא הרבה יותר חיובית – מדובר באנרגיה שיכולה לפתור את אותה הבעיה שגם הגז הטבעי לא פותר – בעניין שחרור של גזי חממה, היא נחשבת אנרגיה נקייה יותר.
"בישראל היו ניסיונות בעבר לקדם את הרעיון. לפני 5 עשורים היינו על סף הקמת תחנת כוח גרעינית אבל קרה מה שקרה, הודו ביצעה ניסוי וארה"ב הפסיקה ועצרה את האספקה לכל המדינות שאינן חתומות על האמנה ומנעה את זה גם מאיתנו".
הגישושים בישראל לעבר המתקן מתחדשים כרגע מתוך הבנה שמדובר באנרגיה ירוקה שכדאי לאמץ?
"אני חושב שכן. אחרי פוקושימה הייתה התנערות בנושא זה אבל עכשיו זה מתחדש. לא הייתי קורא לאנרגיה גרעינית אנרגיה ירוקה, יש עדיין בעיה שלא נפתרה אבל מבחינת הפליטות אז זה בהחלט נכון כי זה מונע את הפקת החשמל מהאנרגיות הפוסיליות (גז טבעי, פחם, סולר). יש דרישה בעולם וגם בישראל ליותר חשמל, יותר כוח. הדרישה לחשמל הולכת וגדלה ומה שיכול לפתור את זה זו האנרגיה הגרעינית".
הבעיה המדינית היא הפיל שבחדר: לישראל אין אישור להקמת המתקן. יש בכל זאת אפשרות לעקוף את אמנת NPT?
"בניגוד לעבר אנחנו נמצאים בעולם של ביזנס, מצב שבו הממשל האמריקאי מוכן ללכת על דברים שממשלים בשנים קודמות לא עשו. לדוגמה: דרום קוריאה בונה כבר תחנת כוח גרעינית ועכשיו היא רוצה לבנות סוללות גרעיניות. דרום קוריאה ביקשה מארה"ב לעשות משהו משותף בכיוון הזה ולא נדחתה על ידי האמריקאים. דוגמה אחרת מתייחסת להודו: ב-2002 ארה"ב מתוך שיקולים גיאופוליטיים הכירה בחשיבות של הודו ולמרות שהודו לא חתומה על האמנה למניעת ההפצה של נשק גרעיני, ארה"ב נתנה להודו הכשר לבנות תחנת כוח גרעינית.
"האמריקאים הבינו שהודו הופכת להיות מעצמה והם חוקקו חוק מיוחד בקונגרס שהחריג אותה, איפשרו להודו להקים תחנות כוח גרעיניות. כלומר הגודל קובע ובגלל גודלה של הודו היא הצליחה לקבל את ההכשר. ישראל צריכה למצוא את החוכמה ואת התבונה המדינית ולהגיע למצב שבו היא מצליחה לקבל את ההכשר כי אם לא, יש את האמנה ויש משטר ספקים ויהיה קשה מאוד לעשות זאת".
יש דרך אחרת לקדם את הקמת תחנת הכוח הגרעינית ללא ההכשר הנדרש?
"הדרך האחרת, אם לא נותנים לנו את ההכשר לבנות תחנת כוח שמעליה מתנוסס דגל כחול לבן, מתחברת למגמה שכבר קיימת בעולם. המקום הנוכחי היחיד שמיועד בארץ להקמת מתקן גרעיני להפקת חשמל הוא באזור שבטה, ספק גדול אם התושבים באזור יהיו מוכנים להמשיך לגור שם בהנחה שהייתה מוקמת שם תחנת כוח גרעינית.
"לעומת זאת, רואים מגמה בעולם להציב תחנת כוח גרעינית באיים מלאכותיים, תחנת כוח גרעינית על דוברה אם תהיה במרחק רב מעבר למים הטריטוריאליים של ישראל, תחנת כוח עם דגל ארה"ב או דגל אחר תוכל לספק חשמל לישראל. זה אפשרי גם כשישראל לא חתומה על האמנה, צריך רק תבונה מדינית וניצול הזדמנות".
עד כמה הדרישה של סעודיה להקמת תחנת כוח גרעינית בשטחה יכולה לסלול את הדרך גם מבחינת ישראל?
"סעודיה מתעקשת ורוצה יכולת העשרה בשטחה. יש לה מכרות אורניום, אנחנו רואים את הסיכון במפעל העשרה כי הוא מוביל לפצצה. אבל אני מניח שבממשל טראמפ לפעמים השיקולים הכלכליים גוברים על השיקולים המדיניים, ראינו את זה סביב מטוסי הקרב F-35 שנמכרו לסעודיה, אבל פה טמונה גם ההזדמנות. אפשר לבוא ברגע המתאים ולהגיד לארה"ב – בסדר גם אם הסכמתם אנחנו רוצים תמורה וסיוע. אפשר לדרוש תמורה למה שאנחנו יכולים לקבל, זה דורש תבונה מדינית ואני לא יודע עד כמה המערכת הפוליטית עוקבת ומנצלת את ההזדמנות".
