"סל המוצרים של המדינה" שמוביל שר הכלכלה ניר ברקת הביא אותי לחפש מקבילה להתערבות הזו בשוק המזון במדינה חופשית. מתברר שהפופוליזם הוא לא המצאה ישראלית ויש לו מקבילות בעולם.
לא בדיוק סל מוצרים, אבל יש גם גרוע יותר. מתברר שבארה"ב, מולדת השוק החופשי, יותר מ-12% מהאוכלוסייה "נהנים" מתלושי מזון בסיוע ממשלתי. התוכנית הזו אחראית להוצאה של 100 מיליארדי דולרים בשנה. תלושי המזון ניתנים לרכישה מוזלת של מוצרים, אותם בוחר הממשל ומגיע עם החברות להסדר על המחיר, ממנו נגזר הסבסוד.
מבקרי התוכנית שם טוענים שהחברות מעלות מחירים, כדי שההסדר עם הממשלה על "המחיר המופחת" יביא את המחיר לסביבה הנוחה לחברה. אז הנה, השנה, לחץ ציבורי שהוביל שר הבריאות שם, רוברט פ. קנדי, גרם למדינות רבות בארה"ב להוציא מרשימת המוצרים הזו משקאות ממותקים, חטיפים וממתקים הנחשבים לא בריאים.
באותן מדינות פפסיקו, שלא נכנסה לתוכנית הסבסוד הממשלתי עם המשקאות הממותקים והחטיפים, הוזילה את מחיריה ב-15%. העובדה הזו מלמדת למעשה שהממשל בארה"ב, באמצעות תוכנית המזון הזו, גורם לעליית מחירים ובכך תורם לאינפלציה ממנה ארה"ב לא מצליחה להיפטר.
מי שקצת משקיע מחשבה בעניין כיצד עובד השוק יכול להבין מדוע התערבות כזו של הממשלה משבשת את התחרות. במקרה הזה נכון היה לתת לצרכנים החלשים קצבת מזון כספית, מבלי להתערב ישירות בשוק המזון.
אגב, פפסיקו השקיעה 2.8 מיליון דולר בשירותי לובי במטרה להשאיר את הג'אנק פוד שלה בתוכנית התלושים הממשלתית. היא הצליחה במספר מדינות, אך כאמור באחרות היא נכשלה.
ובחזרה אלינו, שר הכלכלה סבור למעשה שמחירי המזון הגבוהים בארץ נובעים מהיעדר תחרות ברשתות המזון. זוהי הנחה שלכל הפחות לא נבדקה כראוי, אם היא לא שגויה לחלוטין. מתח המחירים (Net profit margin) של רשתות הדיסקאונט נחשב נמוך יחסית לעולם ועומד על 2.5-4.5% בלבד.
לכן סביר להניח שהמחירים הגבוהים ברשתות נובעים מסיבות נוספות: מחירי החלב ומוצריו נקבעים בשוק בלתי תחרותי בעליל; כמעט ואין יבוא מקביל של מוצרי מזון ויתר המוצרים הנמכרים במרכולים; אין מערכת הפצה עצמאית למזון בארץ, כך שלחברות המזון הגדולות יש יתרון מובנה על יצרנים קטנים יותר וכך הם חוסמים תחרות; התוצרת החקלאית מוגנת במכסי ייבוא המונעים תחרות ועוד. אבל שר הכלכלה החליט להתמקד ברשתות המזון, כאילו שהן בלבד אחראיות למחירים הגבוהים.
גם אם המחירים היו תלויים בעיקר ברשתות, מה שברור על פניו כלא נכון, הרי שהדרך שבחר להעניק פרס של 50 מיליון שקל לרשת שתתחייב על מחירים לפרק זמן מסוים, למעשה מקפיאה מחירים בשוק דינמי שתלוי בגורמים רבים שעליהם רשת הגונה לא באמת יכולה להתחייב. זו הסיבה לכך שרק רשת אחת נענתה למכרז הלא מפתה ולכן היא זכתה ללא שום תחרות.
שוב ושוב מתברר שהממשלה לא יודעת להוזיל מחירים, היא הגורם המרכזי לעלייתם. הגורם המוביל למחיר נמוך הוא תחרות.
