מאז פתיחת המערכה מול איראן, שלוש ספינות הנושאות 536,000 מטרים מעוקבים של גז טבעי נוזלי (LNG) נצפו משנות את יעדן מאירופה לאסיה, כך לפי אתר החדשות El Mundo. למרות שהמספר נראה זניח, כל האיחוד האירופי מייבא בדרך כלל רק כארבע ספינות של גז טבעי ביום.
אחת הספינות שהובילה גז טבעי לצרפת, שינתה את כיוונה ליבשת אסיה. לפי מקורות נוספים, ייתכן כי קיימות יותר ספינות ששינו את מסלולן ולא נראות במערכות המודיעין.
התקיפות של איראן במדינות המפרץ גרמו לשיבושים באספקה ועלייה במחירי הגז. מדינות רבות ברחבי אסיה תלויות בגז הטבעי הנוזלי שנשלח דרך מצר הורמוז, שכמעט נסגר בגלל איומי איראן לתקוף ספינות שיעברו דרכו. יצרנית האנרגיה הממשלתית, קטאר אנרג'י הודיעה על סגירת המפעל שמייצר חמישית מהאספקה העולמית של הגז הטבעי.
עוד באותו הנושא

למרות שהאיחוד האירופי לא יספוג מכה קשה כמו אסיה, מאגרי הגז הנמוכים של אירופה מעמידים מדינות אירופאיות במצב פגיע. המלחמה עלולה להוביל לפגיעה ביבוא של גז קטארי לאיחוד האירופי שמהווה כ-14%. הביקוש הגבוה של הגז הטבעי, בשילוב עם ההיצע המוגבל, מוביל לתחרות מתוחה בקרב קונים על אותה אספקה של הגז.
בין המדינות שנאלצות למצוא דרכים לפצות על אספקת הגז שלא תגיע מהמפרץ הן טאיוואן, דרום קוריאה ויפן, כך לפי מסימו די אדאורדו, אנליסט בחברת הייעוץ Wood Mackenzie. טאיוואן תלויה בגז הקטארי לייצור כ-50% מהחשמל במדינה ומייבאת מקטאר כ-34% מסך אספקת הגז שלה.
הייבוא של דרום קוריאה ויפן נמוך יותר – 15% ו-5% בהתאמה. בחודשי הקיץ, הגז נחוץ במיוחד למדינות אסייתיות בשל צריכת החשמל הגבוהה.

אנליסטים מסוימים מעלים את הכוונות של חלק מהסוחרים להפר חוזים לטובת יתרון כלכלי. אחת המדינות שמוכנות להפר חוזים על מנת לספק גז למי שמוכנה לשלם מחיר גבוה היא ניגריה. המדינה עשתה דבר דומה במלחמת רוסיה-אוקראינה וצפויה לספק גז נוזלי למדינות באסיה במלחמה הנוכחית.
קשיי האחסון וההעברה של הגז גורמים לשווקי הגז להיות יותר פגיעים בפני תנודות ומחסורים. במידה והשיבושים במצר הורמוז יימשכו, מילוי מאגרי הגז של מדינות אסיה עלול להיפגע ולגרום לעלייה משמעותית בעלויות.





