מליאת הכנסת החלה היום (ראשון) דיון משולב בקריאה השנייה והשלישית על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026 והחקיקה הנלווית לה – הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה, הצעת חוק ההסדרים והצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה. המליאה צפויה לאשר בקריאה שנייה ושלישית את התקציב, הכולל התאמות שבוצעו בעקבות מבצע "שאגת הארי".
מדובר בדיון גורלי, שכן התקציב עולה להצבעה ברגע האחרון שמתיר החוק – 48 שעות בלבד לפני המועד הקובע. אי עמידה בזמנים תגרור את פיזור הכנסת והממשלה ויציאה לבחירות.
חברי הכנסת יוכלו להעלות טיעונים בעד או נגד עד השעה 21:00. לאחר מכן יתכנסו כל כל 120 חברי כנסת להצבעות על התקציב. ההערכה בממשלה היא כי התקציב יאושר בזכות הרוב הפרלמנטרי שיש לה בכנסת.
תקציב המדינה לשנת 2026 אושר בוועדה – בדרך להצבעה סופית בכנסת
על פי נתוני התקציב, שאושר בשבוע שעבר בוועדת הכספים, סך ההוצאה הממשלתית לשנת 2026 יעמוד על כ-850.59 מיליארד שקל. סכום זה מורכב מתקציב רגיל של כ-621.75 מיליארד שקל ומתקציב פיתוח וחשבון הון של כ-228.83 מיליארד שקל. היקף התקציב לצורך חישוב מגבלת ההוצאה יעמוד על כ-699 מיליארד שקל.
עוד עולה כי תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה יעמוד על כ-77.27 מיליארד שקל, ותקציב ההרשאה להתחייב יסתכם בכ-196 מיליארד שקל. תשלומי החוב (למעט חובות לביטוח הלאומי) צפויים לעמוד על כ-151.81 מיליארד שקל.
בחלוקה למשרדי הממשלה, תקציב משרד הביטחון יעמוד על למעלה מ-142 מיליארד שקל, לאחר תוספת של יותר מ-30 מיליארד שקל במסגרת עדכון התקציב. תקציב משרד החינוך יעמוד על קרוב ל-97 מיליארד שקל, תקציב הביטוח הלאומי על קרוב ל-64 מיליארד שקל, ותקציב משרד הבריאות על כ-63 מיליארד שקל.
כמו כן, תקציב משרד המשפטים יעמוד על כ-5 מיליארד שקלים, תקציב משרד הכלכלה ותעשייה יעמוד על כ-4.5 מיליארד שקל, תקציב משרד החוץ על 3.34 מיליארד שקל ומשרד ראש הממשלה על כ-5.5 מיליארד שקל.
כמו כן, לצורך מימון המלחמה יחול קיצוץ רוחבי בתקציב כל משרדי הממשלה בשיעור של 3%. לפי הודעת ועדת הכספים, יעד הגירעון צפוי לעמוד על 4.9% לאחר שהושגו הסכמות עם הבנקים כי הם יעבירו השנה לקופת המדינה סכום חד פעמי של 3 מיליארד שקל במקום שיוטל מס נוסף על רווחיהם.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מלביצקי, הציג את ההצעות ואמר כי "אני רוצה לציין את העבודה שנעשתה בוועדת הכספים, שהתנהלה בצורה עניינית. חברי האופוזיציה עמדו על שלהם בתוקף ובעוז ועשו לנו הרבה עבודה, אבל ברוב המוחלט של המקרים הם עשו את זה ממקום טוב של דאגה לציבור וממקום של רצון לשפר ולייעל".
איך נבנה התקציב?
הצעת חוק התקציב נבנית באגף התקציבים של משרד האוצר. עם תום גיבוש הטיוטה, היא מובאת לדיון אצל מנכ"ל משרד האוצר וראשי האגפים, ואז הגרסה המתוקנת מוגשת לשר האוצר. לאחר הדיונים במשרד האוצר נהוג להציג את ההצעה לראש הממשלה ולבקש את אישורו ותמיכתו.
עם זאת, אגף התקציבים לא אחראי לרכיבי ההוצאה של תקציב הביטחון, והדיון בין המשרדים מתמקד רק בתחומים שבאחריותו של משרד האוצר: המסגרת הכוללת של התקציב, בקשות חריגות ונושא השכר.
לאחר שהצעת התקציב מוסכמת על ראש הממשלה ועל שר האוצר, היא מוצגת לפני הממשלה. בידיה של הממשלה נתונה הסמכות לקבוע את הצעת התקציב הסופית אשר תוגש לאישורה של הכנסת.
ישיבת הממשלה עוסקת במצרפי התקציב, כלומר בסך ההוצאה, תחזית המסים ויעד הגירעון. כחודש לאחר מכן הממשלה דנה בהרכב התקציב. לאחר אישור שני השלבים, הצעת החוק מובאת עם חוק ההסדרים לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
אחרי שההצעה מאושרת בקריאה ראשונה, היא מועברת לטיפולה של ועדת הכספים, והיא רשאית להציע שינויים ככל שייראה לה, ובלבד שאין הם חורגים מהנושא של הצעת החוק. לאחר שהצעת חוק התקציב תוקנה ואושרה בוועדת הכספים היא מובאת לאישור של מליאת הכנסת.
את הדיון בקריאה שנייה פותח יושב ראש ועדת הכספים בקריאה של הצעת החוק סעיף אחר סעיף. בשלב זה חברי הכנסת יכולים להגיש את הסתייגותם מהצעת החוק בלא כל קשר למפלגתם. לרוב הצעת חוק התקציב עוברת בקריאה השנייה, השינויים המאושרים הם שינויים מינוריים, והיקפם אינו עולה על 3% מכלל ההוצאה.
אם במהלך הקריאה השנייה הוחלט לשנות את סעיפי החוק, אז הצעת החוק חוזרת אל שולחנה של ועדת הכספים. אם השינויים אשר בוצעו בהצעת החוק אינם לרוחה של הממשלה, או שהממשלה מבינה כי אין בידיה הרוב הדרוש להעברת הצעת התקציב, היא יכולה למשוך את הצעת החוק.
במרבית הפעמים, בזכות הרוב הקואליציוני, הצעת החוק עוברת היישר מן הקריאה השנייה לקריאה השלישית בלא בעיות או עיכובים.
על פי סעיף 36 לחוק יסוד הכנסת, במקרה שהכנסת אינה מאשרת את חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מתחילת שנת הכספים, משול הדבר להבעת אי-אמון בממשלה, ועל הכנסת להתפזר ולקבוע מועד לבחירות חדשות.
