בכל פעם שהעולם חווה זינוק טכנולוגי משמעותי, המערכת הכלכלית והפוליטית נתקפת באותה פאניקה מוכרת מפני "קץ העבודה" הממשמש ובא. כעת, בעיצומו של גל הבינה המלאכותית, הדיון המרכזי נע סביב החשש מפני שחיקה חסרת תקדים של בסיס מס ההכנסה מעבודה והצורך לכאורה במעבר אגרסיבי למיסוי הון ומכונות.
אולם בשיחה עם פרופ' דניאל ולדנסטרום, עמית בכיר במכון השוודי למחקר כלכלי ותעשייתי (IFN), ששב לאחרונה מסדרת דיונים מיוחדת בקרן המטבע הבינלאומית (IMF) בוושינגטון, עולה תמונה מפוכחת בהרבה, המציגה את ההיסטוריה הכלכלית ככלי הניבוי הטוב ביותר לעתיד הטכנולוגי.
צפו בריאיון המלא:
בין מס רובוטים לאשליית קץ התעסוקה: למה ההיסטוריה שוב חוזרת על עצמה? ולדנסטרום מסרב להתרגש מהתחזיות האפוקליפטית על היעלמותם של העובדים האנושיים ומסביר כי האוטומציה אכן תחליף משרות רבות בתחומי הייצור והחקלאות, אך שוק העבודה פשוט ישנה את פניו ויזרום בהמוניו לעבר מגזר השירותים. להערכתו, בעוד מספר עשורים כמעט מאה אחוזים מכוח העבודה יועסקו בתחומי השירותים השונים שבהם הקשר וההקשר האנושי נותרים חיוניים, ולכן בסיס המס מעבודה לא ייעלם אלא ישנה מיקום. גישה זו מובילה אותו לשלול לחלוטין את הרעיונות האופנתיים בדבר הטלת "מס רובוטים" כדי לפצות על השינויים הללו במשק.
"התשובה הקצרה שלי היא לא, אני חושב שאנשים מבינים שזה רק שם למשהו שאנחנו לא באמת יודעים איך להגדיר", מבהיר ולדנסטרום בראיון כשהוא נשאל על הניסיונות למסות את המכונות. לדבריו, הגדרת רובוט בעידן הנוכחי היא משימה כמעט בלתי אפשרית, שכן הטכנולוגיה מוטמעת בתוך הטלפונים הניידים ובמערכות המחשוב ולא מוגבלת עוד לזרועות מכניות במפעלים.
מעבר לכך, הוא מרגיע גם את החששות מפני כוחן המונופוליסטי של ענקיות ה-AI החדשות ומזכיר כי השוק תמיד ידע לפרק ריכוזיות כזו בעבר, כפי שקרה ל-IBM שהובילה את שנות ה-80 או לנוקיה ששלטה בשוק הסלולר עד להגעת האייפון, בזמן שחברות ענק כמו OpenAI בכלל לא היו קיימות לפני עשור.
פגמים קונספטואליים ויציבות פיסקלית: המודל השבדי כאלטרנטיבה להרפתקאות מס. כאשר הדיון עובר לדרכים שבהן מדינות צריכות להתמודד עם הלחצים הפיסקליים בעידן החדש, ולדנסטרום מציב קו ברור בין רשתות ביטחון נחוצות לבין פתרונות פופוליסטיים מסוכנים. הוא מדגיש כי המדינה חייבת להחזיק ברשתות ביטחון סוציאליות חזקות כדי להגן על אנשים שתעשייתם נפגעה ולאפשר להם לעבור הכשרות ולמצוא עבודה חדשה, אך שולל על הסף רעיונות כמו הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI) שחזרו לאחרונה למרכז הבמה הציבורית.
"אני חושב שהרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית הוא פגום מיסודה, זה יהיה יקר מדי וזה גם יפגע במוטיבציה של אנשים לעבוד", מסביר ולדנסטרום. במקום לחפש מקורות הכנסה יצירתיים ותיאורטיים באמצעות מיסים חדשים שיפגעו בצמיחה ובחדשנות, הוא מציע לממשלות לאמץ את חוקי התקציב ההדוקים והמשמעת הפיסקלית הקשוחה שהובילו את שבדיה להצלחה ותיאום תקציבי יוצא דופן בשלושים השנים האחרונות.
הדרך לשמור על יציבות בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים, לדבריו, אינה עוברת דרך הרפתקאות מיסוי שיפגעו בתמריצי הצמיחה והחדשנות, אלא דרך ניהול אחראי, יעיל ומרוסן של הקופה הציבורית.
