חברות מזהירות מפני עיכובים קשים וחיובים נוספים בעוד שספינות משתמשות בנתיבים יבשתיים חלופיים כדי לנסות להקל על העומס שנוצר במצר הורמוז לאחר שנסגר.
משלוחים שהיו בדרכם למזרח התיכון בתחילת המלחמה נותרו תקועים בנמלים במפרץ, והעסקים מתמודדים עם עלויות נוספות של אלפי דולרים למרות מאמצי חברות הספנות הגדולות למצוא נתיבים חלופיים.
מחירי ההובלה בנתיב שבין שנגחאי למפרץ וים סוף הגיעו השבוע לשיאים של כל הזמנים. חלק הארי מהעלייה נובע מעלויות הדלק והביקוש למציאת משאיות פנויות להובלת המטענים בדרכים.
על פי נתוני Clarksons Research, עלות השילוח של מכולה סטנדרטית באורך 20 רגל במסלול זה, טרם המלחמה, עלתה מ-980 דולר לעומת 4,131 דולר בשבוע, עד ה-15 במאי.
המעבר לגשר היבשתי: משאיות במקום אוניות
וינסנט קלרק, מנכ"ל מארסק (Maersk), חברת ספנות המכולות השנייה בגודלה בעולם, אמר ל-FT כי גויס "כוח הובלה משמעותי של משאיות". לדבריו, "הן הסעודים והן העיראקים פתחו את גבולותיהן למשאיות".
כל חברות הספנות הגדולות – כולל MSC, מארסק, CMA-CGM והאפאג-לויד (Hapag-Lloyd), פתחו נתיבי הובלה במשאיות מנמלים בים סוף ובמפרץ עומאן, כולל ינבוע, ופוג'יירה באיחוד האמירויות, אל נמלים בסעודיה, בצרה בעיראק וג'בל עלי באיחוד האמירויות, המהווה מרכז לוגיסטי הגדול באזור.
אולם, משאיות יכולות להחליף רק שבריר מכושר הנשיאה של אוניות המכולה והמטען הענקיות, ששירתו בעבר את המפרץ דרך מצר הורמוז. המצר סגור בפועל מאז תחילת המלחמה ב-28 בפברואר. רק ספינות בודדות מצליחות לעבור מדי יום, לעומת כ-135 כלי שיט ביום לפני המלחמה. כ-38 ספינות כבר הותקפו באזור.
עוקפת את צוואר הבקבוק: איחוד האמירויות מגניבה מכליות נפט דרך מצר הורמוז
עיכובים של חודשיים ו"סיוט לוגיסטי"
זרם המסחר לתוך אזור המפרץ צנח ב-60% עד 80%, והנמלים נאלצים לתת עדיפות למוצרים חיוניים בלבד כמו מזון וציוד רפואי.
חטיבת מוצרי הצריכה של הקונגלומרט ההודי טאטה (Tata), מסרה כי תה, מלח וקטניות שהיו בדרכם למזרח התיכון, נשלחים כעת לנמלים כמו ג'דה בסעודיה וחורפקאן באיחוד האמירויות, ומשם מועברים ביבשה. אך העיכובים בזמני ההגעה עלולים להגיע ל-60 יום.
כריסטיאן ונדל, נשיא קבוצת המסחר בדשנים Hexagon, אמר ל-FT, כי עבור ענף הדשנים, היקף הניתוח מחדש מציב אתגרים לוגיסטיים עצומים. מטעני יצוא נעים בדרך כלל בין 30,000 ל-50,000 טונות, בעוד שכל משאית יכולה לשאת כ-30 טונות בלבד.
סוזי סקיפר מסוכנות תמחור האנרגיה Argus ציינה כי חברות סעודיות כמו SABIC המניעות מטעני אוריאה, במשך 14 עד 15 שעות בכבישים. להערכת סוכנות ארגוס, הדבר מוסיף 80-90 דולר לטונה בעלויות ההובלה.
ארה"ב ובחריין מקדמות פעולה בגיבוי האו"ם למען פתיחת מצר הורמוז
הפגיעה בסיוע ההומניטרי
השיבושים משפיעים גם על משלוחי סיוע המזון העולמיים. תוכנית המזון העולמית של האו"ם (WFP) מסרה כי חלק מהמשלוחים שנשלחו טרם המלחמה עדיין תקועים, וכי הם מתקשים להגיע למדינות כמו תימן וג'יבוטי, בגלל האיום הנוסף של תקיפות החות'ים בים סוף.
משלוח סיוע אחד לסודאן הגיע בעיכוב של 62 ימים לאחר שנותב מחדש מסביב לכף התקווה הטובה, באפריקה. גם הגישה לאפגניסטן הפכה לקשה בהרבה.
לפני המלחמה, האו"ם שלח סיוע לאפגניסטן דרך איראן. המשלוח האחרון שלהם נאלץ לחצות תשע מדינות שונות ביבשה והגיע בעיכוב של 43 ימים.
