בכל ירידה בשווקים חוזר אותו דפוס. משקיעים בודקים את התיק בתדירות גבוהה יותר, קוראים יותר כותרות, מתייעצים עם יותר אנשים ומרגישים צורך לבצע פעולה. להעביר מסלול, למכור, להקטין סיכון, לעצור הפקדות או להמתין בצד עד שהשוק יירגע. ברוב המקרים זו אינה החלטה פיננסית, אלא תגובה רגשית לאי ודאות.
הבעיה אינה התנודתיות עצמה. תנודתיות היא חלק בלתי נפרד מהשקעה. הבעיה היא שרוב המשקיעים נכנסים לשוק בלי מסמך פנימי שמגדיר מה הכסף אמור לעשות, מתי הוא יידרש, איזו רמת סיכון מתאימה לו ומתי באמת צריך לשנות כיוון. בלי מסגרת כזו, כל כותרת נראית כמו סיבה לפעול.
אסטרטגיית השקעה אינה אמירה כללית על חשיבה ארוכת טווח. היא שיטה מעשית שמחברת בין החיים של המשקיע לבין ההחלטות הפיננסיות שלו. היא קובעת מראש איזה כסף צריך להיות יציב ונזיל, איזה כסף יכול לקחת יותר סיכון, ואיזה חלק מהתיק נועד לבנות הון לאורך שנים.
לא מתחילים ממוצר – מתחילים ממטרה
אחת הטעויות הנפוצות היא להתחיל מהשאלה באיזה מוצר להשקיע. קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות, פוליסת חיסכון, תיק מנוהל, קרן כספית או מסלול מחקה מדד. אלה שאלות חשובות, אבל הן מגיעות רק בשלב השני. השאלה הראשונה היא: מה תפקיד הכסף.
כסף שמיועד להון עצמי לדירה בעוד שנה, אינו דומה לכסף שמיועד לילד בן 5. כסף שנועד לשמש כרית ביטחון למשפחה, אינו דומה לכסף שמיועד לפרישה בעוד 25 שנה. כאשר המטרה שונה, גם רמת הסיכון, הנזילות והמוצר, צריכים להיות שונים.
הדרך הנכונה היא לחלק את הכסף לשלוש שכבות. כסף קצר, כסף בינוני וכסף ארוך. כסף קצר הוא כסף שיידרש בשנתיים הקרובות. המטרה אינה למקסם תשואה, אלא לוודא שהכסף יהיה זמין בזמן הנכון.
כסף בינוני מיועד לטווח של 3-5 שנים, ולכן הוא יכול לשלב סיכון מסוים, אך לא באופן שיסכן מטרה קרובה. כסף ארוך מיועד ל-5 שנים ומעלה. כאן, הסיכון המרכזי אינו ירידה זמנית, אלא ניהול שמרני מדי שמונע מההון להשתתף בצמיחה לאורך שנים.
דוגמה שממחישה את ההבדל
נניח שלמשפחה יש 750 אלף שקל פנויים. בלי אסטרטגיה, השיחה תתחיל בדרך כלל בהשוואת מסלולים, תשואות ודמי ניהול. זו התחלה לא נכונה. לפני הכול צריך לפרק את הכסף לפי שימוש.
120 אלף שקל יכולים לשמש כרית ביטחון. הכסף הזה צריך להיות נזיל ושמרני יחסית, כי תפקידו למנוע מכירה כפויה של השקעות במקרה של פיטורים, ירידה בהכנסה או הוצאה חריגה.
250 אלף שקל יכולים להיות מיועדים לשדרוג דירה בעוד 3 שנים. גם כאן לא נכון לרדוף אחרי תשואה גבוהה מדי. ירידה חדה רגע לפני רכישת הדירה עלולה לשנות תוכנית חיים שלמה.
היתרה, 380 אלף שקל, יכולה להיות מיועדת לבניית הון לטווח ארוך. אם למשפחה יש הכנסה יציבה, כרית ביטחון מסודרת ואין צורך קרוב בכסף, החלק הזה יכול לשאת תנודתיות גבוהה יותר. דווקא כאן השקעה שמרנית מדי עלולה להיות טעות.
כך נראית אסטרטגיה אמיתית – לא תיק אחד שמנסה לעשות הכול, אלא מבנה שמעניק לכל שקל תפקיד ברור.
בחירת המוצר מגיעה רק אחרי החלוקה
לאחר שהוגדרה המטרה, אפשר לבחור מוצר השקעה. כאן נכנסים שיקולים כמו נזילות, מיסוי, דחיית מס, פטור ממס, עלויות, אפשרות מעבר בין מסלולים ושקיפות. מוצר עם יתרון מס עשוי להתאים מאוד לכסף ארוך, משום שדחיית מס מאפשרת לכסף להמשיך לעבוד לאורך שנים. לעומת זאת, כסף שנדרש בטווח קצר לא יכול להיות נעול או חשוף לתנודתיות גבוהה רק בגלל יתרון מס.
הכלל פשוט: המוצר צריך לשרת את המטרה – לא להפך. מוצר מצוין "על הנייר", עלול להיות טעות אם הוא אינו מתאים לטווח השימוש או לצורך בנזילות.
מסלול השקעה נבחר לפי יכולת להחזיק אותו
השלב הבא הוא בחירת מסלול. כאן המשקיע צריך להפסיק להסתכל רק על תשואת השנה האחרונה. מסלול מנייתי נראה מצוין אחרי תקופה חזקה, אבל המבחן האמיתי שלו מגיע בירידות. משקיע שלא מסוגל לראות ירידה של 15%-20% בלי למכור, אינו באמת מתאים למסלול אגרסיבי, גם אם טווח ההשקעה שלו ארוך.
מנגד, משקיע צעיר או משפחה עם אופק של 20 שנה, הכנסה יציבה וכרית ביטחון מסודרת, עלולים לפגוע בעצמם אם כל הכסף ינוהל בזהירות מוגזמת. התאמת סיכון אינה נמדדת רק לפי גיל או סכום, אלא לפי שילוב של טווח, נזילות, הכנסה, יציבות משפחתית ויכולת מנטלית לעמוד בתנודתיות.
רשות לני"ע תסדיר את השימוש במיקור חוץ בניהול ההשקעות בקרנות נאמנות
מתי כן משנים את התיק?
היצמדות לאסטרטגיה אינה עקשנות. יש מצבים שבהם שינוי נדרש. למשל כאשר טווח ההשקעה התקצר, או שנוצר צורך חדש בנזילות, כשההכנסה המשפחתית נפגעה, המטרה השתנתה, או כאשר המשקיע מגלה שרמת הסיכון אינה מתאימה לו.
לעומת זאת, ירידה בשוק, כותרת דרמטית או חודש שלילי, אינם סיבה אוטומטית לשינוי. הם סיבה לבדוק אם משהו מהותי השתנה בחיי המשקיע. אם המטרה, הטווח והנזילות לא השתנו, לרוב, אין הצדקה לפרק אסטרטגיה שנבנתה מראש.
דמי ניהול הם השלב האחרון
דמי ניהול חשובים מאוד, במיוחד לאורך שנים, אבל הם אינם נקודת ההתחלה. דמי ניהול נמוכים במסלול לא מתאים אינם עסקה טובה. מוצר זול שאינו מתאים למטרה עלול לעלות למשקיע הרבה יותר מכל חיסכון בעשיריות אחוז.
הסדר הנכון ברור: קודם מטרה, אחר כך טווח, לאחר מכן מוצר, מסלול וגוף מנהל, ורק בסוף – דמי ניהול. משא ומתן על עלויות צריך לשפר אסטרטגיה קיימת, לא להחליף אותה.
השורה התחתונה
משקיע לא יכול לשלוט בשוק, בריבית, במלחמות או בכותרות. הוא כן יכול לשלוט בתהליך קבלת ההחלטות שלו. אסטרטגיית השקעה טובה אינה מבטיחה שלא יהיו ירידות. היא מבטיחה שהירידות לא ינהלו את המשקיע.
המשקיע הרציני אינו זה שמגיב מהר יותר לכל משבר, אלא זה שבנה מראש מנגנון שמונע ממנו להפוך רעש זמני להחלטה קבועה.
הכותב הוא מתכנן פיננסי וסוכן ביטוח פנסיוני ב-SFP (ספיר קדוש סוכנות לביטוח בע"מ)
תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ השקעות
המידע המופיע באתר זה, לרבות כתבות, סקירות, ניתוחים, נתונים וכל תוכן אחר, מיועד למטרות כלליות, אינפורמטיביות ולימודיות בלבד, ואין לראות בו המלצה, חוות דעת, ייעוץ או תחליף לייעוץ השקעות אישי ו/או שיווק השקעות המותאם לצרכים הספציפיים של אדם מסוים.
המידע אינו מהווה הצעה או הזמנה לרכישה או למכירה של ניירות ערך או כל נכס פיננסי אחר. כל אדם המעוניין לבצע פעולות השקעה, חייב לבחון את המידע באופן עצמאי, תוך התחשבות במצבו הכלכלי, צרכיו האישיים ורמת הסיכון המתאימה לו.
השימוש במידע שפורסם באתר הוא על אחריות המשתמש בלבד.
המערכת והחברה המפעילה אינם אחראים לכל הפסד או נזק שייגרמו, במישרין או בעקיפין, כתוצאה משימוש במידע, הסתמכות עליו או ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך עליו.
לפני קבלת כל החלטת השקעה, יש להתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך ובעל רישיון מתאים.
