Advertisement Placeholder

הכלכלה הישראלית התכווצה ברבעון הראשון: התמ"ג ירד ב-3.8% בקצב שנתי

הצריכה הפרטית והציבורית נחלשו, אך ההשקעות זינקו ב-12.8% • ההשפעות הכלכליות של מלחמת "שאגת הארי" ניכרות בנתונים, כך לפי הלמ"ס
מגדלים בבורסה בתל אביב | צילום: מרים אלסטר , פלאש 90

מגדלים בתל אביב | צילום: מרים אלסטר , פלאש 90

המשק הישראלי התכווץ ברבעון הראשון של 2026, כאשר התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד ב-3.8% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הרביעי של 2025, כך עולה מהאומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). במונחים רבעוניים מדובר בירידה של 1.0%.

על פי הנתונים, התמ"ג לנפש ירד בשיעור חד יותר של 5.0% בחישוב שנתי, בעוד שהתוצר העסקי התכווץ ב-3.8%. בלמ"ס מציינים כי ההתפתחויות ברבעון הראשון הושפעו באופן מהותי ממלחמת "שאגת הארי".

למרות ההתכווצות ביחס לרבעון הקודם, בהשוואה לרבעון הראשון של 2025 נרשמה צמיחה של 1.5% בתוצר, לצד עלייה של 0.4% בתמ"ג לנפש ועלייה של 1.9% בתוצר העסקי.

מבצע "שאגת הארי" | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
מבצע "שאגת הארי" | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

הצריכה הפרטית ממשיכה להיחלש

אחד הגורמים המרכזיים לירידה בפעילות הכלכלית היה המשך החולשה בצריכה הפרטית. ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-5.0% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 4.6% גם ברבעון הקודם. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-6.1%.

הירידה משקפת בעיקר צניחה של 10.2% בצריכה השוטפת לנפש, הכוללת הוצאות על מזון, משקאות, דיור, חשמל ושירותים אישיים. מנגד, נרשמה עלייה של 31.6% ברכישת מוצרים בני-קיימא לנפש, ובראשם כלי רכב ומוצרים ארוכי טווח נוספים.

גם הצריכה הציבורית נחלשה וירדה ב-4.8% בחישוב שנתי. ההוצאה הציבורית האזרחית צנחה ב-26.9%, בעוד שההוצאה הביטחונית דווקא עלתה ב-9.6%, על רקע המשך צורכי הביטחון.

קניות בקניון | צילום: שאטרסטוק
קניות בקניון | צילום: שאטרסטוק

ההשקעות מזנקות, בעיקר בהייטק

לצד החולשה בצריכה, נרשמה התאוששות משמעותית בהשקעות. ההשקעה בנכסים קבועים עלתה ב-12.8% בחישוב שנתי, כאשר ההשקעה בנכסי ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת) זינקה ב-61.6%.

גם ההשקעה במכונות וציוד עלתה ב-15.4%, וההשקעה במוצרי קניין רוחני עלתה ב-16.6%. עם זאת, ההשקעה בענף הבנייה המשיכה להיחלש וירדה ב-12.8%.

היצוא יציב, היבוא מזנק

נתוני הסחר מציגים תמונה מעורבת. יצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק עלה ב-1.9%, כאשר יצוא הסחורות עלה ב-10.7% ויצוא התעשייה ללא יהלומים זינק ב-13.6%.

מנגד, יצוא השירותים ירד ב-15.2%, ויצוא השירותים העסקיים שאינו כולל תיירות וחברות הזנק ירד ב-5.4%.

במקביל, היבוא רשם זינוק חד. יבוא הסחורות והשירותים, בניכוי יבוא ביטחוני, מטוסים, אוניות ויהלומים, עלה ב-32.7% בחישוב שנתי. יבוא השירותים עלה ב-23.3%, בעוד יבוא השירותים שאינו כולל תיירות זינק ב-34.7%.

עובדי הייטק, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
עובדי הייטק, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

ענפי ההייטק והפיננסים בלטו לחיוב

בפילוח ענפי המשק, ענף המידע והתקשורת רשם את הביצועים החזקים ביותר עם עלייה של 39.7% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם. גם ענפי השירותים הפיננסיים והשירותים העסקיים צמחו ב-7.8%, וענף התחבורה והאחסנה עלה ב-6.5%.

מנגד, ענף הבינוי התכווץ ב-11.6%, ענפי המסחר, האירוח והאוכל ירדו ב-9.2%, והתעשייה, הכרייה והחציבה רשמו ירידה של 4.6%.

התמונה הרחבה

הנתונים מצביעים על תחילת שנה חלשה למשק הישראלי, עם ירידה בפעילות הכלכלית ובצריכה הפרטית, לצד המשך אי-הוודאות הביטחונית.

עם זאת, העלייה החדה בהשקעות, במיוחד בענפי הטכנולוגיה, והמשך הצמיחה ביצוא הסחורות מספקים סימנים לכך שחלק ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק ממשיכים לפעול גם בתקופה המאתגרת.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות