סחר החוץ של ישראל בסחורות (ללא יהלומים) הציג במאי 2026 גירעון של 10.3 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היצוא הסתכם ב-17.5 מיליארד שקל, בעוד שהיבוא עמד על 27.8 מיליארד שקל.
פילוח היצוא לפי אזורים מראה כי אירופה ממשיכה להוות את השוק המרכזי עם 32% מהיצוא, אחריה אמריקה עם 30%, אסיה עם 21% ויתר מדינות העולם עם 17%. מנגד, היבוא לישראל נשען בעיקר על אירופה (45%) ואסיה (30%), בעוד אמריקה מהווה 14% בלבד.
במבט של שלושת החודשים האחרונים (מרץ-מאי 2026) נרשמה מגמה מעורבת: היצוא הסחורות עלה ב-17.8% לאסיה וב-16.4% לאמריקה, בעוד שבמקביל נרשמה ירידה ביבוא מאסיה בשיעור של 6.8%. היצוא לארצות הברית לבדה עלה ב-15.3%.
עם זאת, הנתונים המצטברים מתחילת השנה מצביעים על גירעון מתמשך: בין ינואר למאי 2026 הסתכם הגירעון המסחרי בכ-58.2 מיליארד שקל, לעומת כ-54.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בפילוח אזורי עולה כי אירופה ואסיה ממשיכות להוות את מקור הגירעון המרכזי של ישראל, בעוד שבסחר עם אמריקה נרשם דווקא עודף מסחרי. בסחר עם ארצות הברית נרשם עודף של יותר מ-7 מיליארד שקל מתחילת השנה.
בצד המגמות, נתוני היצוא מצביעים על התאוששות מסוימת לאחר תקופה של חולשה: היצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) עלה ב-9.1% במונחים שנתיים בשלושת החודשים האחרונים, בעוד היבוא הכולל (ללא אנרגיה ויהלומים) ירד ב-10.7%.
הנתונים מצביעים על שינויי כיוון בסחר החוץ של ישראל עם התחזקות הדרגתית של היצוא לאסיה ולאמריקה, לצד ירידה בתלות ביבוא מאזורים אלה, אך ללא שינוי מהותי במאזן הכולל, שנותר שלילי ומשמעותי.
