"כשפגשתי אותם ב-2022, בימים הקדומים, הכמעט תנ"כיים של הבינה המלאכותית, המייסדים בכלל עבדו על בעיה אחרת לחלוטין – הם עסקו בקריפטוגרפיה", כך מתאר מייקל פרטיק, המשקיע והאדם הראשון שזיהה את פוטנציאל הענק של חברת Cursor (Anysphere).
בריאיון בלעדי לרועי כ"ץ ששודר בתוכנית "סוגרים שוק", מדגיש פרטיק בטון משועשע אך נחרץ: "לא הייתי 'מהראשונים' בחברה – הייתי המשקיע הראשון. והייתי שם לבד במשך כמעט שנה שלמה".
הריאיון עם פרטיק מתקיים בנקודת רתיחה היסטורית של הכלכלה העולמית ובטכנולוגיה, ברקע ההנפקה המדוברת של SpaceX, ולאחר עסקת הענק שבה רכשה החברה את קארסר (Cursor) תמורת כ-60 מיליארד דולר במה שמסתמן כעסקת הרכישה הגדולה ביותר בהיסטוריה של חברות מגובות הון-סיכון.
"היינו יכולים להגיע לשווי של טריליון דולר לבד"
כשפרטיק נשאל על תג המחיר הדמיוני של העסקה, הוא מטיל פצצה ומסביר מדוע לדעתו החברה הייתה במסלול הבטוח לשווי עצום כעצמאית, ואף להתחרות בענקיות כמו אנתרופיק (Anthropic) ו-OpenAI. "על פי המידע הציבורי, החברה צמחה מקצב מכירות של כ-2 מיליון דולר בשנה לפני כשישה חודשים, ל-4 מיליארד דולר כיום. האמנתי שהם יכולים להגיע לבד לשווי של 500 מיליארד או טריליון דולר".
עם זאת, הוא מסביר את השיקול הדרמטי שהוביל לרכישה על ידי חברתו של אילון מאסק: "אילון מאסק הבין שאם הוא יקח את קארסר וישלב אותה עם כוח המחשוב הפנומנלי שיש ל-SpaceX, הם יוכלו לייצר יחד מתחרה אמיתי ועוצמתי ל-OpenAI. הנכס הזה בפני עצמו, בתוך היקום של SpaceX, יכול להיות שווה טריליון דולר. אני לא שם ביום-יום, אבל אני תומך ב-100% בהחלטה של המייסדים ומאושר בשבילם".
האזהרה לדירקטוריון: "אני מקווה שיש להם ביטוח חיים מטורף על מאסק"
העבודה מול מאסק מוציאה מפרטיק התייחסות כנה וחריגה בנוף המעונב של עמק הסיליקון. לצד ההכרה במאסק כאדם ייחודי ויוצא דופן המשנה את ההיסטוריה בדומה לאלכסנדר גרהם בל או אלברט איינשטיין, הוא משגר אזהרה פומבית לדירקטוריון ולבעלי המניות: "אני באמת מקווה שיש להם פוליסת ביטוח 'איש מפתח' עצומה ומטורפת עליו.
חס וחלילה, אם הבן אדם הזה נפגע מאוטובוס או מועד במדרגות בצורה לא נכונה – המון ערך של בעלי המניות נמצא בבעיה חמורה".
פרטיק מתייחס גם להנפקת SpaceX, ומציין כי למרות שהדיווחים מראים כי 80% מהכנסותיה של החברה צפויים להגיע מתחום הבינה המלאכותית, היא עדיין חברת החלל הגדולה בעולם. "היא הגשר והמבשר של הדברים הבאים שיגיעו", הוא אומר.
האם אנחנו בדרך להתפוצצות בועת ה-AI?
בהמשך הריאיון מתעמת פרטיק עם השאלה שמדירה שינה מעיני השוק: האם אנחנו חיים בתוך "בועת דוט.קום 2.0" שעומדת להתפוצץ? התשובה שלו משרטטת הבחנה חדה בין המצב בשנת 2000 למצב כיום.
"חוויתי את בועת הדוט.קום כיזם", נזכר פרטיק. "ההבדל הגדול הוא שבועת הדוט.קום התבססה על הכנסות שלא היו קיימות. חברות ה-AI של היום מייצרות הכנסות אמיתיות ועצומות, וחלקן צומחות בקצב מטורף של 100% בחודש. השוק שהן פונות אליו הוא שוק קיים – הן מחליפות חברות תוכנה (SaaS), חברות חומרה ושירותים קיימות".
עם זאת, הוא מזהיר מפני כשל שוק שפוגע דווקא במשקיעים הקטנים: "יש בועה, אך היא אינה מאוזנת. יש הרבה חברות שהן פשוט חיקויים וקופצות על ההייפ. בנוסף, מאז חקיקת חוק סרבנס-אוקסלי (Sarbanes-Oxley) לפני כ-25 שנה, חברות מחכות המון זמן לפני שהן נרשמות למסחר.
פעם חברות הונפקו לפי שווי של מיליארד או פחות, והציבור נהנה מהצמיחה. היום חברות נמכרות או מונפקות ב-60 מיליארד דולר. המשקיעים הפרטיים הגדולים מרוויחים, אבל המשקיע הקטן והציבור הרחב (Mom and Dad investors) מפספסים את ההזדמנות, וזה מייצר חוסר שוויון מובהק בשוק ההון".
חוקי הברזל החדשים של הסטארט-אפ הישראלי
פרטיק אינו צופה מהצד בנעשה בישראל; הוא משקיע פעיל בשני שווקים בלבד בעולם – ארה"ב וישראל. בצל המלחמה מול איראן והדיבורים על סנטימנט שלילי של משקיעים זרים, הוא מציג תמונת מצב מפוכחת: "יש אנשים שאף פעם לא היו משקיעים בישראל או בחברות בהובלה יהודית, ועכשיו הם פשוט אומרים את זה בקול רם.
מעולם לא בנינו עליהם. מנגד, המשקיעים הרציניים רואים את האיכות, החדשנות והאנרגיה שיוצאות מהאקו-סיסטם הישראלי, והם הופכים ליותר מחויבים ויותר מעורבים".
פרטיק אף מתבדח על העוצמה הכלכלית וציין כי השקל הישראלי מציג ערך חזק להפליא אל מול הדולר. "הוכח מעבר לכל ספק שאירופה, דרום אפריקה או אמריקה הלטינית לא יכולות להעתיק את המודל של ישראל".
כשהוא נשאל איזו חברה היה מציע להקים כיום בישראל, משרטט פרטיק את "נוסחת הזהב" שלו ומספק כלל ברזל פרובוקטיבי אחד:
איפה להשקיע?
"היתרון של ישראל הוא בטכנולוגיות מורכבות וקשות (Deep Tech) שאינן דורשות הון עתק, בעיקר סביב תוכנה, סייבר וגיימינג (שמשלב המון למידת מכונה)". פרטיק מציין כי הוא משקיע גאה בחברת שבבים ישראלית בשם וקסיליון (Vaxilion), אך הלב שלו נמצא בתוכנה קשה ומורכבת.
עם מי אסור לעבוד?
"אם אתם מקימים סטארט-אפ AI ישראלי, כלל הברזל שלי הוא וכאן הוא אומר חצי בציניות: אל תעבדו עם לקוחות ישראלים. אל תפנו לעסקים קטנים ואל תפנו לצרכנים (אלא אם כן מדובר בגיימינג). תבנו את המוצר בישראל, אבל תטוסו מיד לאמריקה ותמכרו לשוק הארגוני (Enterprise) האמריקאי. זו הנוסחה".
את הריאיון הוא חותם במשפט שמזקק את התפיסה הכלכלית שלו לגבי המדינה: כולם יודעים שאני ציוני נלהב, אבל אני לא משקיע בישראל כי אני ציוני. אני משקיע בישראל כי אני קפיטליסט וההזדמנויות כאן פשוט מצוינות, לדבריו.
