בנק ישראל הפחית את הריבית לאחרונה בינואר 2024, זמן קצר לאחר פרוץ מבצע "חרבות ברזל". באותו שלב, החשש מהאטה חדה בפעילות הכלכלית סיפק לבנק הצדקה להוריד את הריבית, ואף להציג מתווה להמשך הפחתות – הורדה אחת בכל רבעון.
בפועל, התברר שהפגיעה במשק הייתה מוגבלת וזמנית. הציבור שב לעבודה, דפוסי הפעילות שוקמו, והכלכלה הפגינה עמידות. המשק לא הצדיק הורדות ריבית נוספות, ובנק ישראל עיכב את המהלך הבא – שטרם התרחש.
במהלך 2025 ציין נגיד הבנק כי הריבית תרד פעמיים במחצית השנייה של השנה. התחזיות כיום מניחות הפחתה ראשונה בספטמבר, ואחריה אחת נוספת בנובמבר.
לפי ההיגיון הכלכלי, הבנק המרכזי אמור להפחית ריבית כאשר יש חשש להאטה בפעילות או כאשר האינפלציה מתכנסת ליעד שבין 1% ל-3%. התחזיות העדכניות של בנק ישראל מצביעות על אינפלציה הצפויה להתמקם בחלק העליון של היעד, אך עדיין מתחת ל-3%.
החשש המרכזי הוא מעלייה חדה באינפלציה. מדדי המחירים האחרונים הראו תנודתיות, בעיקר בגלל זינוק זמני במחירי הטיסות. אולם יש לזכור כי ריבית אינה משפיעה על מחירי טיסות, שהושפעו מעליית הסיכונים הביטחוניים – למשל מתקפות החות'ים. בארה"ב מקובל להתמקד במדדים מנוכי אנרגיה וירקות, משום שמדובר בפריטים תנודתיים שאינם מושפעים ממדיניות מוניטרית. גם בישראל, ראוי לנטרל רכיבים כאלה מהשיקולים הרלוונטיים לקביעת הריבית.
חשש נוסף הוא משוק הדיור: ירידה בריבית עלולה לעורר מחדש את הביקושים לדירות ולהוביל לעלייה במחירי שירותי הדיור. אך גם כאן – האחריות על שוק הדיור אינה מונחת על כתפי המדיניות המוניטרית בלבד. במשך שנים, הבנק טען שמחירי הדיור הם תוצאה של כשל בצד ההיצע, ושאין באפשרותו להשפיע עליהם בטווח הארוך.
הנתון היחיד שייתכן שמשפיע הוא שוק העבודה: שיעור האבטלה אמנם עלה מ-2.7% בינואר ל-3.1% במאי, אך השוק עדיין נחשב הדוק. לצד זאת, קיימים סימנים חיוביים שצריך להביא בחשבון.
השקל התחזק ב-6% מול הדולר במהלך החודש האחרון, וירד אל מתחת ל-3.4 שקלים לדולר. מגמה זו, ככל הנראה, תימשך – בעיקר לאור תחושת הסיום הקרב של המלחמה והמהלומות האחרונות מול איראן. מחקרי בנק ישראל מלמדים שירידת השער תורמת להורדת אינפלציה ביחס של 20%-25% (פוחתת ככל שהאינפלציה נמוכה). כלומר – התחזקות השקל צפויה להמשיך לתרום לירידת המחירים.
הריבית, בשלב זה, נמצאת ברמה מרסנת מדי, ללא הצדקה מהותית. בעוד שבאירופה כבר נרשמה הורדת ריבית, וגם הפד האמריקאי צפוי לפעול בקרוב – הטיעון שלפיו יש להמתין לצעד מצד הפד אינו מחייב. המצב בישראל שונה, והבנק צריך לפעול בהתאם לתנאים המקומיים.
לכן, הגיע הזמן שבנק ישראל יעבור משיח של חששות – לשיח של נימוקים. אם אין הצדקה להוריד את הריבית, עליו להסביר מדוע. כל עוד אין הסבר כזה, הרי שהמהלך המתבקש הוא הפחתת ריבית כבר ב-7 ביולי, ברבע אחוז. הורדה נוספת תוכל להתבצע בספטמבר או בנובמבר, לפי הצורך. צעדים כאלה יספקו גמישות, יתמכו בפעילות הכלכלית, ויתאימו למציאות האינפלציונית הנוכחית.
הכותב הוא ראש דסק שוק ההון בערוץ 10
