רוב תשומת הלב נתונה, כמובן, לזה שהריבית כאן יורדת והריביות בארצות הברית ואירופה עולות, מה שעשוי לגרום לשקל להיות פחות אטרקטיבי, אבל צריך גם לקחת בחשבון שהשקל נגזר מעוד גורמים, כמו החשבון השוטף של מאזן התשלומים, שעבר, השנה, מעודף לגירעון ולוחץ גם הוא על השקל.
כך גם גורמים שלא קשורים בנו במישרין, כמו שוקי המניות בארה"ב, שכשהם יורדים המוסדיים כאן צריכים להמיר שקלים לדולר, מה שיוצר עוד לחץ מכירות, וכמובן שער הדולר בעולם, שעשוי להתחזק ככל שהריבית שם תמשיך לעלות.
אם שלושת המשתנים הללו יפעלו יחד, אכן תרחיש של פיחות השקל, אפילו משמעותי, אפשרי בהחלט.
עם זאת, דווקא היום, נכון להזכיר את הגורמים שעדיין תומכים בשקל:
הצמיחה הנאה, יחסית, של המשק. נתוני השורה התחתונה של התוצר חזקים בהרבה, אך אני נוקט כאן התנסחות זהירה, בשל שאלת ההתייחסות למשקל המשמעותי של התוצר למעט התאמות ייצור בחו"ל. מנגד הוכחה שוב עמידות וגמישות המשק אל מול זעזועים חיצוניים – תכונה שמשקיעים זרים, לדוגמא, אוהבים.
יחס הגירעון התקציבי לתוצר ברמה של 3.2 אחוזים, נמוך משמעותית מרמת היעד ל-2026 (4.9%) ומהרמות בחו"ל. גם כאן אני זהיר כי ההוצאות עלולות לתפוח בהמשך השנה, בעוד ההכנסות עלולות להתקשות לגדול במהירות של מחצית השנה הראשונה.התמקדות הייצוא בסקטורים עם ביקוש קשיח, יחסית, כגון טכנולוגיה עילית, תעשיות ביטחוניות וגז טבעי.
יתרות המט"ח העצומות של בנק ישראל במונחי תוצר (כ-35 אחוזים). מדובר במשתנה תומך מבחינת דירוג החוב של מדינת ישראל וכמובן כלי לטיפול בפיחות יתר של השקל, אם וככל שבנק ישראל ימצא שהוא חורג מסיבתיות כלכלית.
לכל הגורמים הללו צריך, כמובן, להוסיף את "אפקט השכונה" שלנו. אך זהו גורם סיכון. כל שיפור של המציאות המדינית-ביטחונית יכול לפעול מהר ובעוצמה לתיסוף של השקל, שכן כלכלית ברור לכולם שישראל יכולה לשחק תפקיד מפתח בכל קונסטלציה עתידית נוסח הסכמי אברהם. מאידך, כל הידרדרות תוליך לתוצאה ההפוכה וגם כאן מדובר בגורם שאינו כלכלי במקור ויכולת ההכלה של המשק כלפיו מוגבלת מאוד.
כשקשה להעריך לאן הדברים הולכים – מומלץ לא להתיימר לנסות, אך כשכל כך הרבה שיקולים מנוגדים מעורבים בו זמנית, יכולים להתרחש שני תרחישים:
באחד, הם יקזזו האחד את השני ושער החליפין של השקל כנגד הדולר לא יהיה שונה מהותית מסביבתו הנוכחית. תרחיש זה מקבל חיזוק מכך שגם מבחינה כלכלית, שער החליפין כיום נחשב "הוגן" קרי, לא בהכרח מתוסף, או מפוחת, יתר על המידה.
בתרחיש האחר, גורמים הפועלים לכיוון אחד יהיו דומיננטיים יותר, ימשכו את השקל כלפי מעלה, או מטה, וכנראה אף ייצרו מומנטום שיגביר את המהלך.
אכן, שוק המט"ח הוא בין המושפעים ביותר ממהלכי מומנטום.שוק המט"ח תנודתי מאוד. שער הדולר כנגד השקל נע בין 2.8 ל-3.4 במהלך 12 החודשים האחרונים, פער של 16%. עם זאת, השער החציון עמד, בתקופה זו, על 3.09, פער של 1.8% בלבד מהשער היציג האחרון. לכן, על פניו, לא מן הנמנע כי ימשיך לדשדש בסביבה הנוכחית.
