המתקפה הרוסית האחרונה על אוקראינה, שכללה שיגור של יותר מ-70 טילים ומאות כטב"מים, היא עדות למאבק התעשייתי שמתנהל מאחורי הקלעים. בעוד שרוסיה מכוונת את האש לעבר מפעלי נשק ותשתיות לוגיסטיות, אוקראינה מנסה לשנות את המשוואה הכלכלית של המלחמה.
הפגישה האחרונה בין הנשיא וולודימיר זלנסקי לנשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, יחד עם נציגי חברות ביטחוניות אמריקאיות, מסמנת כיוון חדש: מעבר מרכישת מערכות הגנה לייצור עצמי על אדמת אוקראינה.
המחסור במיירטים והבטחת טראמפ
הצורך בייצור מקומי הפך לדחוף בשל המחסור הקריטי במיירטים עבור מערכות הפטריוט. זלנסקי הבהיר כי ההגנה מפני טילים היא המשימה החשובה ביותר, אך המלאים של בעלות הברית מתדלדלים, בין היתר בשל המתיחות באיראן שמשפיעה על המלאי האמריקאי.
בתגובה, טראמפ התחייב לאפשר לאוקראינה להקים קווי ייצור עצמאיים למערכות הפטריוט. מדובר בשינוי משמעותי עבור התעשייה הביטחונית האוקראינית, שתוכל לצמצם את התלות המוחלטת באספקה חיצונית יקרה.
מדובר באתגר לוגיסטי מורכב שייקח חודשים עד שיתורגם למערכות מבצעיות. בינתיים, רוסיה מנסה לפגוע בדיוק באותן יכולות ייצור. משרד ההגנה הרוסי טען כי המתקפה כוונה נגד מפעלי נשק, מפעלים לייצור רחפנים וטילים, ומתקנים לתיקון מטוסים ורכיבים אלקטרוניים.
המטרה הרוסית ברורה: שיתוק היכולת של אוקראינה לשקם את התעשייה הצבאית שלה ולייצר פתרונות טכנולוגיים עצמאיים שיאפשרו לה להתמודד עם מטחי הטילים הבליסטיים היקרים.
המחיר הכלכלי של ההגנה האווירית
המספרים מאחורי המתקפה ממחישים את העלות הכלכלית העצומה. רוסיה שיגרה יותר מ-280 כטב"מי תקיפה, מתוכם יורטו יותר מ-260, לצד עשרות טילים בליסטיים שפגעו ב-10 מחוזות.
כל יירוט כזה נושא תג מחיר גבוה, והמחסור במיירטים הופך את ההגנה על תשתיות אזרחיות ועסקיות למשימה יקרה יותר. הנזק למבני מגורים ועסקים מוסיף לנטל הכלכלי הכבד על קופת המדינה, שנאלצת לתמרן בין שיקום תשתיות לבין השקעה בטכנולוגיות הגנה מתקדמות.
האירוע שבו טיל שיוט רוסי חדר למרחב האווירי של פולין הזניק לא רק מטוסי קרב של נאט"ו, אלא גם את החשש מזליגת המלחמה.
עבור אוקראינה, המירוץ להקמת קווי הייצור של מערכות הפטריוט הוא קריטי. ההצלחה של המהלך הכלכלי-ביטחוני הזה תקבע האם המדינה תוכל להגן על נכסיה האסטרטגיים לאורך זמן, או שתמשיך להיות תלויה בקצב האספקה המשתנה של המערב.
