Advertisement Placeholder

סין כבר הולכת לבד: פרידה מהבנק העולמי וביטחון אנרגטי מוחלט

בייג'ינג נפרדת מההלוואות של המערב, שצפויות להתאפס לחלוטין עד 2031, והופכת בעצמה לתורמת ענק למדינות עניות • במקביל, תוכנית החומש החדשה חושפת אסטרטגיה אגרסיבית להשגת ביטחון אנרגטי מוחלט ומחשמל זול למפעלי הענק

הבנק העולמי | צילום: שאטרסטוק

הבנק העולמי צפוי לבטל לחלוטין ובהדרגה את ההלוואות שלו לסין עד שנת 2031, כך על פי דיווח ראשוני בפייננשל טיימס. היקף המימון של המוסד לסין, שהיא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, ירדו בהתמדה בשנים האחרונות בעקבות הצמיחה החדה והירידה במדדי העוני במדינה.

ההלוואות שהגיעו לשיא של 2.42 מיליארד דולר בשנת 2017, צנחו לרמה של 750 מיליון דולר בשנת 2025, ובשנים הקרובות הן יתאפסו לחלוטין כאשר תפקידו של הבנק ישתנה ממלווה פיננסי לשותף ידע בלבד.

סין | צילום: שאטרסטוק

השינוי הפיננסי הזה אינו מעיד על חולשה, שכן במקביל להפסקת קבלת המלווה, סין הפכה בעצמה לתורמת ענק למדינות עניות. בייג'ינג תרמה 1.5 מיליארד דולר למאגר המדינות הפחות מפותחות של הבנק העולמי, נתון ההופך אותה לתורמת החמישית בגודלה בעולם ומבהיר את עצמאותה הכלכלית.

במקביל לכך, העצמאות הכלכלית והתעשייתית של סין נשענת על אסטרטגיית אנרגיה אגרסיבית שנועדה להבטיח את המשך הצמיחה של מגזר הייצור.

שוק האנרגיה | צילום: שאטרסטוק

תוכנית החומש החדשה של בייג'ינג, כפי שנותחה בדיווח של אתר Oilprice, חושפת כי המדינה נוקטת בגישה פרקטית ומשיגה ביטחון אנרגטי מוחלט באמצעות שילוב מסיבי של פחם ואנרגיה מתחדשת.

בזמן שמדינות אירופה סוגרות תחנות כוח, סין בנתה בשנה האחרונה ושידרגה את יכולות יצור האנרגיה המקומית עד לרמה של 78 אחוזים מכושר ייצור האנרגיה הפחמית החדשה בעולם, והיא אחראית כיום ל-86 אחוזים מהתחנות הפחמיות שנמצאות בשלבי בנייה גלובליים.

תחנת כוח, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

בייג'ינג הבינה שכדי להניע את מפעלי הענק שלה היא זקוקה לחשמל בסיסי, יציב וזול שמגיע לפי דרישה. ייצור הפחם המקומי בסין שולש מאז שנת 2000 והוא בדרך לשיא כל הזמנים של 4.823 מיליארד טון השנה.

לצד הפחם, סין השקיעה בשנים האחרונות יותר מחצי טריליון דולר באנרגיית רוח וסולאר, סכום המהווה יותר מחצי מההשקעה העולמית כולה בתחום זה.

המטרה הרשמית של בייג'ינג היא לייצר 50 אחוזים מהחשמל שלה ממקורות שאינם פחמימנים עד שנת 2030, מה שמאפשר לה לשלוט בשרשראות האספקה של מינרלים קריטיים ולהחזיק במונופול על עיבוד אדמות נדירות.

המהלך מייצר אירוניה כלכלית מובהקת: מדינות המערב, שמנסות לקדם אג'נדה ירוקה, תלויות לחלוטין ברכישת ציוד מסין המיוצר במפעלי ענק המונעים באמצעות אנרגיית פחם מקומית וזולה.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות