מיליארדים נמחקו מכיס הצרכן האמריקאי – מה יגיד טראמפ?

הדו"ח של הסנאטורית אליזבת וורן קובע כי המהלכים של ממשל טראמפ לפשט ולבטל רגולציות פגעו ישירות בכיס של הצרכן האמריקאי בסכומי עתק • במקביל, הדמוקרטים מאשימים את ראש הסוכנות בפועל, ראסל ווט, במחיקת מאגר נתונים היסטורי מאתר ה-CFPB

דונלד טראמפ והסנאט האמריקאי, אילוסטרציה | קרדיט: שאטרסטוק

היום (חמישי) הציגה הסנאטורית אליזבת וורן דו"ח לפיו המהלכים של ממשל טראמפ לפשט ולבטל רגולציות של הסוכנות פגעו ישירות בכיס של הצרכן האמריקאי בסכומי עתק, כך לפי דיווח ב-cnbc.

ה-CFPB (הלשכה להגנת הצרכן הפיננסי בארה"ב) היא גוף פדרלי רב-עוצמה שתפקידו להגן על אזרחים מפני הונאות ועמלות מופקעות של בנקים וחברות אשראי.

הדו"ח של הסנאטורית קובע כי ביטול המגבלות של ה-CFPB על עמלות פיגור בכרטיסי אשראי ועמלות משיכת יתר (אוברדרפט) אחראי לכ-22.5 מיליארד דולר מתוך עלויות מוערכות של כ-26.5 מיליארד דולר לצרכנים.

יתרת הסכום, העומדת על כ-4 מיליארד דולר, נובעת מביטול הליכי אכיפה ונטישת הסדרי פשרה שלטענת הדמוקרטים היו אמורים לספק פיצוי והקלה לצרכנים.

הדו"ח מתפרסם בדיוק בעיתוי פוליטי רגיש: כשהקונגרס עורך שימוע למנהל הזמני של הסוכנות, ובמקביל דן במינוי קבוע של בריאן ג'ונסון – שהגיע ישירות מהנהלת בנק ענק (Capital One), מה שמעורר התנגדות עזה מצד הדמוקרטים הטוענים לניגוד עניינים.

הלשכה להגנת הצרכן בארה"ב (CFPB) | צילום: DCStockPhotography, שאטרסטוק

וורן האשימה היום את ראש הסוכנות בפועל בכך שביטל תקנות המגנות על הצרכנים הפשוטים. התקנות הללו קבעו רף מקסימלי (תקרה) לסכום שהבנקים וחברות האשראי רשאים לגבות מאזרחים על חריגות או איחורים בתשלום.

במקביל לביטול העמלות, הדמוקרטים מאשימים את ראסל ווט, המנהל בפועל של ה-CFPB, בצעד חריג במיוחד: מחיקת מאגר נתונים היסטורי של 15 שנה מאתר הסוכנות. נתונים אלו שימשו כדי לעקוב אחר תלונות ציבוריות נגד גופים פיננסיים חזקים.

שורש הוויכוח הפוליטי האמריקאי:

הרפובליקנים וממשל טראמפ: מאמינים שה-CFPB הפכה לגוף חונק ומתערב מדי בשוק החופשי, ולכן יש להגביל אותה ולבטל חוקים מתקופת ביידן כדי להקל על הבנקים.
הדמוקרטים ווורן: הקימו את הגוף הזה כלקח ממשבר הסאבפרים ב-2008 כדי להגן על האזרח הקטן מול הבנקים, וטוענים כי הקיצוצים משאירים את הציבור חסר הגנה מול הטעיות פיננסיות.

הנתונים המספריים מאחורי הדו"ח:

ממשל ביידן ניסה להגביל את עמלות האיחור בכרטיסי אשראי ל-8 דולרים בלבד (במקום עשרות דולרים שנגבים כיום). ממשל טראמפ ביטל את ההגבלה הזו, מה שלפי הדו"ח שפרסמה וורן עלה לציבור כ-15 מיליארד דולר.
תקנה נוספת של ביידן ביקשה להגביל עמלות אוברדרפט ל-5 דולרים בלבד. ביטולה עלה לציבור עוד 7.5 מיליארד דולר.
הסוכנות תחת ממשל טראמפ סגרה או זנחה תביעות וחקירות שהיו פתוחות נגד חברות פיננסיות. חקירות אלו, אילו היו מבשילות, היו מחייבות את החברות להחזיר כ-4 מיליארד דולר ישירות לכיסם של הלקוחות שנפגעו.