דולי פרטון, אחת הדמויות המזוהות ביותר עם מוזיקת הקאנטרי והתרבות האמריקאית, הלכה לעולמה היום (שלישי) בגיל 80. משפחתה הודיעה על מותה באמצעות סרטון שפורסם בחשבון האינסטגרם שלה. בני המשפחה לא מסרו את סיבת המוות.
אחיינה, בריאן סיבר, הודיע על מותה ואמר כי פרטון ביקשה ממנו כבר לפני שנים להיות זה שימסור את הבשורה כאשר יגיע הרגע. לדבריו, היא "חיה באור" וכעת היא לצד בעלה, הוריה ואהובים נוספים שהלכו לעולמם.
מותה מגיע חודשים לאחר שבמאי 2026 הודיעה פרטון על ביטול הופעה שתוכננה בלאס וגאס. באותה תקופה סיפרה כי היא עוברת במשך כמה שנים טיפולים בעקבות אבנים בכליות, וכי בתקופה האחרונה התמודדה גם עם בעיות במערכת החיסון ובמערכת העיכול.
מקריירת מוזיקה לאימפריה שלמה
פרטון נחשבה לאחת הזמרות והיוצרות החשובות בתולדות מוזיקת הקאנטרי. במהלך קריירה שנמשכה יותר מ-60 שנה היא מכרה יותר מ-100 מיליון תקליטים וזכתה ב-11 פרסי גראמי.
היא הפכה לכוכבת גם מחוץ לעולם המוזיקה, בין היתר בזכות סרטים כמו "9 עד 5", שאת שיר הנושא שלו כתבה וביצעה, "מגנוליות מפלדה" ועוד.
פרטון הייתה גם אשת עסקים מצליחה. הונה הוערך בכ-650 מיליון דולר, והיא שמרה לאורך השנים על שליטה יצירתית נרחבת בעבודתה. היא עמדה מאחורי אימפריית בידור שכללה, בין היתר, את פארק השעשועים דוליווד בטנסי.
במקביל, הייתה פרטון ידועה בפעילות הפילנתרופית שלה. קרן דוליווד שהקימה פעלה לצמצום העוני ולמימון תוכניות חינוך במזרח טנסי, האזור שבו גדלה.
מהבקתה בטנסי לפסגת עולם המוזיקה
פרטון נולדה ב-19 בינואר 1946 בבקתה בת חדר אחד ליד נהר ליטל פיג’ן, סמוך לעיירה סוויירוויל שבטנסי. היא הייתה הרביעית מתוך 12 ילדים.
אביה, רוברט לי פרטון, התקשה לפרנס את המשפחה ועבד בעבודות בנייה לצד העבודה בחווה המשפחתית. אמה, אבי לי פרטון, ניהלה את משק הבית ושרה בלדות אפלאצ’יות מסורתיות. לדבריה של פרטון, אמה היא שהחדירה בה את האהבה למוזיקה.
כבר בגיל 6 כתבה את השיר הראשון שלה, "Little Tiny Tassel Top". בגיל 13 החלה להופיע בתחנות רדיו וטלוויזיה מקומיות, ובאותה תקופה הופיעה לראשונה ב-Grand Ole Opry, שם פגשה את ג’וני קאש.
לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון ב-1964, עברה לנאשוויל והחלה את דרכה המקצועית בעיקר ככותבת שירים. ב-1967 הוציאה את אלבום הבכורה שלה, “Hello, I’m Dolly”, וזמן קצר לאחר מכן החלה להופיע לצד כוכב הקאנטרי פורטר ווגונר.
הפריצה הגדולה
הגיעה ב-1974, כאשר השיר "Jolene", שאותו כתבה וביצעה, הגיע לראש מצעד הקאנטרי. בהמשך סיפרה כי השיר נכתב בהשראת פקידת בנק שפלירטטה עם בעלה זמן קצר לאחר נישואיהם.
אחד השירים המזוהים ביותר עם פרטון, "I Will Always Love You", הפך שנים לאחר מכן ללהיט עולמי בביצועה של וויטני יוסטון, ב-1992.
פרטון הייתה גם פורצת דרך בתעשיית המוזיקה שנשלטה במשך שנים על ידי גברים. היא שילבה קול ייחודי, דמות ציבורית צבעונית וחוש עסקי יוצא דופן, והפכה את המראה המזוהה עמה – שיער בלונדיני מנופח, איפור כבד ותלבושות נוצצות לחלק בלתי נפרד מהמותג שלה.
על המראה שלה נהגה לומר בהומור: "עולה הרבה כסף להיראות כל כך זול".
לצד בעלה במשך יותר משישה עשורים
פרטון הייתה נשואה לקרל תומאס דין מאז 1966. דין, שהעדיף להישאר מחוץ לאור הזרקורים, נפטר במרץ 2025 בגיל 82.
לאחר מותו סיפרה פרטון על הקשר ביניהם ועל יותר משישה עשורים של חיים משותפים: "מילים לא יכולות לעשות צדק עם האהבה שחלקנו במשך יותר מ-60 שנה".
במותה מותירה אחריה פרטון מורשת יוצאת דופן, כזמרת, כותבת, שחקנית, יזמית ופילנתרופית ודמות שהפכה הרבה מעבר לכוכבת קאנטרי: לאייקון אמריקאי.
