ראש ממשלת יפן, סנאה טקאיצ'י, מצהירה כי המדיניות הכלכלית של ממשלתה תוביל לחיזוק אמון השווקים במטבע המקומי, זאת לאחר שהמאמצים הקודמים לתמוך בין, כולל התערבות משותפת עם ארה"ב, לא השיגו את התוצאות המקוות, כך דווח ב-CNBC.
בראיון לרשת טלוויזיה מקומית חשפה טקאיצ'י כי בשיחתה בחודש שעבר עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הבהירה לו כי התמחור החסר של המטבע היפני מהווה בעיה משמעותית.
מיקוד בצמיחה, לא במניפולציה של המטבע
טקאיצ'י הדגישה כי המדיניות הכלכלית של יפן אינה מכוונת למניפולציה של שערי החליפין, אלא לחיזוק הכלכלה הריאלית.
לדבריה, הממשל מתמקד בהגדלת פוטנציאל הצמיחה של יפן על ידי הרחבת יכולת האספקה של המשק, לצד השקעות נועזות בניהול משברים ובמנועי צמיחה. צעדים אלו, לטענתה, נועדו לשפר את התחרותיות הגלובלית של יפן, ובעקבות כך גם להבטיח את אמון השוק בינש לטווח הארוך.
התערבות בשווקים והשפעתה המוגבלת
חולשתו של הין ממשיכה להוות כאב ראש של ממש עבור קובעי המדיניות בטוקיו. למרות שהתערבות משותפת של ארה"ב ויפן, יחד עם העלאת ריבית של 0.25% על ידי הבנק המרכזי של יפן בספטמבר, הפכו את הין למטבע בעל הביצועים הטובים ביותר מבין מדינות ה-G10 ברבעון השלישי, הוא עדיין סובל מחולשה יחסית.
המטבע, שנסחר סביב רמה של 158 ין לדולר, אמנם התאושש מהשפל של מעל 163 ין שנרשם ביולי, אך עדיין מציג פיחות של כ-7.65% בשנה האחרונה.
החשש האמריקאי וציפיות האנליסטים
מעבר להשפעה המקומית, חולשת הינש מעוררת דאגה גם בקרב קובעי המדיניות בארה"ב, מחשש שיפן תיאלץ למכור חלק מאחזקותיה באגרות החוב של ממשלת ארה"ב כדי לממן התערבויות נוספות בשוק המט"ח. יפן מחזיקה כיום בנתח הגדול ביותר של אג"ח אמריקאי מבין הקניינים הזרים, עם היקף העולה על 1.1 טריליון דולר.
בשווקים, בינתיים, מתמחרים סבירות גבוהה להתערבות נוספת. אנליסטים ב"סוסייטה ז'נרל" מציינים כי המשקיעים נזהרים מלהיתפס לא מוכנים להתערבות ממשלתית קרובה, בעוד שבקבוצת המחקר OCBC מדגישים כי התערבות לבדה לא תביא להתאוששות ברת-קיימא ללא שינויי עומק במדיניות המקומית.
אתגר האינפלציה והאחריות הפיסקלית
הין החלש כבר מייקר משמעותית את עלויות היבוא של יפן ומתדלק את האינפלציה במדינה. במקביל, מבקריה של טקאיצ'י טוענים שתוכניות ההוצאה הממשלתיות שלה יוצרות לחץ נוסף על המטבע ודוחפות את תשואות האג"ח כלפי מעלה.
בתגובה לביקורת, הבטיחה ראש הממשלה כי הממשלה תקבע את רמות ההוצאה בהתאם ליעד של הורדת יחס החוב-תוצר של יפן, ותנהל בצורה אחראית את היקף הנפקות האג"ח, תוך הבטחת המימון הנדרש לצרכים הפיסקליים של המדינה.
