אתמול (רביעי), בריטניה מסרה כי הבטיחה עסקת סחר עם מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC). בכך, מעמיקה את הקשרים הכלכליים עם בעלות בריתה באזור מוכה המלחמה. כך דווח ברויטרס.
ההסכם עם ה-GCC, כולל את בחריין, כווית, עומאן, קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. הוא מגיע לאחר שתקיפות של ארה"ב וישראל נגד איראן בחודש פברואר הציתו מתקפות נגד על מדינות אחרות באזור, והובילו ללחץ כבד על אספקת האנרגיה והמזון.
בריטניה מתערבת: שולחת ספינת מלחמה למצר הורמוז
"בתקופה של חוסר יציבות גובר, ההכרזה מאותת בבירור על ביטחון – ומעניקה ליצואנים הבריטים את הוודאות כדי לתכנן קדימה". כך הצהיר שר הסחר של בריטניה, פיטר קייל.
ממשלת בריטניה מסרה כי שווי ההסכם יעמוד על 3.7 מיליארד ליש"ט, המהווים 4.96 מיליארד דולר, מידי שנה בטווח הארוך. סכום זה הינו כפול מההערכה הקודמת שעמדה על 1.6 מיליארד ליש"ט.
בריטניה בהשבתה חלקית: למה אין מסחר היום בשווקים?
ההסכם עתיד לבטל כ-93% מהמכסים של מדינות המפרץ על סחורות בריטיות. סכום זה, שווה לביטול מכסים בשווי 580 מיליון ליש"ט, עד השנה העשירית של ההסכם, כאשר שני שליש מהמכסים יבוטלו ברגע כניסת תוקף ההסכם.
הממשלה ציינה כי מגזרי הרכב, התעופה והחלל, האלקטרוניקה, והמזון והמשקאות, יהיו בין המרוויחים מהמהלך. זאת לעומת, דגנים, גבינת צ'דר, שוקולד וחמאה שיהיו פטורים לחלוטין ממכס.
בתמורה, בריטניה הפחיתה את המכסים עבור מדינות המפרץ. זאת למרות שהייצוא העיקרי של מדינות אלו, לבריטניה הוא נפט וגז, ואלו כבר פטורים ממכס כיום.
המכסים של ארה"ב מעיקים על סחר היין העולמי – הצריכה צנחה לשפל חדש
בריטניה קיבעה את תנאי הגישה, כדי שעסקים יוכלו להתרחב מבלי להתמודד עם חסמים חדשים. במקביל מדינות המפרץ יוכלו גם הן, להצמיח את מגזרי השירותים שלהן באמצעות ההסכם.
הודעה מטעם ה-GCC הבהירה כי ההסכם כולל מסגרת שנועדה להשיג יתרונות כלכליים "מוחשיים ומדידים" עבור עסקים, משקיעים ואזרחים במדינות החתומות.
על פי ההודעה, ההסכם מקיף סחר בסחורות ובשירותים, שירותים פיננסיים, סחר דיגיטלי, הגנה על השקעות, טלקומוניקציה ועוד.
ממשלת בריטניה הדגישה כי ההסכם אינו משנה או מחליש את תקני הגנת הסביבה או הגנת המידע הבריטיים, וכי אינו כולל תנאים בעניין זכויות אדם.
ההסכם מכיל פרק בנושא הגנת משקיעים שמטרתו להרחיב את ההוראות לשלוש מדינות מפרץ שלא היו מכוסות בעבר באמנות מסוג זה, והוא כולל את מנגנון ה-ISDS (הסדר סכסוכים בין משקיעים למדינות).