27 מדינות פועלות מאז פרוץ המלחמה להפעלת כלי חירום פיננסיים, שיאפשרו להן גישה מהירה למימון מתוך תוכניות קיימות של הבנק העולמי. כך עולה מדיווח ברויטרס.
המסמך של הבנק העולמי הראה כי שלוש מדינות כבר אישרו הפעלה של כלי מימון חדשים מאז החלה המלחמה בסוף חודש בפברואר, בעוד שהמדינות האחרות נמצאות עדיין בשלבי השלמה של ההליך. אולם, המסמך לא נקב בשמות המדינות או בסכום הכולל של הכספים המבוקשים.
קרן המטבע הבינלאומית: "מודלי AI חדשים מסכנים את המערכת הפיננסית"
המלחמה והשיבושים שנוצרו בעקבותיה בשוקי האנרגיה העולמיים, פגעו קשות בשרשראות האספקה העולמיות, ומנעו ממשלוחי דשנים חיוניים להגיע למדינות מתפתחות.
גורמים רשמיים בקניה ובעיראק אישרו כי הם מבקשים תמיכה פיננסית מהירה מהבנק העולמי כדי להתמודד עם השלכות המלחמה. החל ממחירי הדלק המאמירים שמכים במדינה האפריקאית, וכלה בצניחה מאסיבית בהכנסות מנפט עבור עיראק.
27 המדינות הללו הן מתוך 101 מדינות שיש להן גישה לסוג מסוים של כלי מימון שנקבע מראש ושאותו הן יכולות למשוך בעת משבר. זה כולל 54 מדינות שחתומות על "אופציית התגובה המהירה". זו, מאפשרת למדינות להשתמש בעד 10% מהמימון שטרם נמשך עבורן.
האינפלציה בארה"ב זינקה: "חשש שתנודתיות מחירי הנפט תגרום לזעזוע כלכלי רחב"
בחודש שעבר, נשיא הבנק העולמי, אג'אי באנגה, אמר כי כלי המשבר של הבנק יאפשר למדינות להסתמך על מימון שנקבע מראש, על יתרות של פרויקטים קיימים ועל כלים להזרמה מהירה, לקבלת גישה לסכום מוערך של 20-25 מיליארד דולר.
הוא הוסיף כי הבנק יכול גם לנתב מחדש חלקים מתיק ההשקעות שלו כדי להביא את הסכום הכולל ל-60 מיליארד דולר בטווח של שישה חודשים, כאשר שינויים ארוכי טווח נוספים עשויים להקפיץ את הסכום הכולל לכ-100 מיליארד דולר.
באותה עת, ראש קרן המטבע הבינלאומית (IMF), קריסטלינה גאורגייבה, אמרה כי היא מצפה שעד כ-12 מדינות יבקשו סיוע בטווח הקצר מהמלווה העולמי, בסכום של 20-50 מיליארד דולר. עם זאת, בקשות בודדות בלבד נרשמו בפועל עד כה. כך על פי הדיווח.
מדינות גילו נכונות רבה יותר לפנות לכספי הבנק העולמי מאשר לנהל משא ומתן מול קרן המטבע הבינלאומית. זאת מכיוון שתוכניות של קרן המטבע דורשות בדרך כלל צעדי צנע וקיצוצים, שעלולים להחריף את התסיסה החברתית שכבר נראתה במדינות כמו קניה. כך עולה מהדיווח ברויטרס.
