הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה היום (שני) להפחית את הריבית ברבע אחוז (0.25%), כך שתעמוד על 3.50%.
הורדה זו מגיעה בהמשך להחלטה הקודמת של הבנק מחודש מאי, שבה הופחתה הריבית בשיעור דומה, והיא צפויה להיכנס לתוקף בעוד יומיים, ב-9 ביולי. המהלך הנוכחי תואם לחלוטין את הציפיות המוקדמות בשוק ההון, אשר תמחר באדיקות את המשך מגמת ההקלות המוניטריות.
הרוח הגבית: הסכמים בינלאומיים ויציבות באינפלציה
ההחלטה להמשיך במגמת הפחתת הריבית נשענת על מספר התפתחויות משמעותיות בזירה המקומית והבינלאומית. ברקע ההחלטה עומד מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית לאיראן, אשר הוביל לירידה חדה במחירי האנרגיה (מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד בכ-30% ונסחר סביב 71 דולר) ולהתמתנות מסוימת במתיחות הגיאופוליטית הגלובלית.
בזירה המקומית, שיעור האינפלציה השנתי בחודש מאי נותר יציב ועמד על 1.9% – עמוק בתוך מרכז טווח יעד היציבות של הבנק (1% עד 3%).
מחירי הנפט צנחו בכ-20% ביוני – כך זה משפיע על משקיעי האנרגיה
בנוסף, פרמיית הסיכון של המשק הישראלי ירדה ודומה כעת לרמתה טרם אירועי השבעה באוקטובר 2023, עובדה שנתנה לוועדה מרחב תמרון להפחתת הריבית ללא חשש מזעזוע חריף בשווקים, על אף פיחות מסוים ותנודתיות שנרשמו בשער השקל בתקופה האחרונה.
התאוששות במשק לצד שוק עבודה הדוק
האינדיקטורים הכלכליים השוטפים של בנק ישראל מצביעים על המשך מגמת התאוששות בפעילות הכלכלית, לאחר הירידה החדה שנרשמה עם פרוץ מבצע "שאגת הארי".
יחד עם זאת, שוק העבודה הישראלי מוסיף להיות הדוק מאוד: קצב עליית השכר במשק בחודשים מרץ-מאי זינק ב-6.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נתון המהווה גורם סיכון אינפלציוני שהוועדה תיאלץ להמשיך ולבחון מקרוב בהחלטותיה הבאות.
תחזית חטיבת המחקר של הבנק:
-
צמיחת התוצר: על פי תרחיש הבסיס, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח בשיעור של 4.0% בשנת 2026, ולקפוץ לקצב צמיחה מהיר של 5.5% בשנת 2027.
-
אינפלציה: שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (עד רבעון שני של 2027) צפוי לעמוד על 1.8%, בדומה לצפי לכלל שנת 2026.
-
תוואי הריבית: בחטיבת המחקר מעריכים כי מגמת ההפחתות תימשך, והריבית הממוצעת ברבעון השני של שנת 2027 צפויה לעמוד על 3.0%.
-
הגירעון הממשלתי: הגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 4.9% מהתוצר בשנת 2026 ועל 4.2% בשנת 2027, וזאת תחת ההנחה כי תקציב הביטחון לא יוגדל מעבר לרזרבות הקיימות.
לצד התחזית החיובית, בבנק ישראל מדגישים כי רמת האי-ודאות במשק עדיין גבוהה מאוד. החרפה מחודשת בלחימה או צורך ממושך בגיוס כוחות מילואים נרחבים עלולים להחריף את מגבלות ההיצע, להגדיל את הוצאות הביטחון (שם כבר קיימת דרישה להגדלה של כ-25 מיליארד שקל) ולייצר לחצים אינפלציוניים שיאלצו את הבנק לעצור את ההקלות ולעבור לתוואי ריבית מרסן יותר.
