Advertisement Placeholder

מבקר המדינה מתריע: ישראל לא ערוכה להתמודדות עם השפעה זרה ברשת

דוח חדש של מבקר המדינה קובע כי תשע שנים לאחר שהאיום זוהה לראשונה, אין מדיניות לאומית ואין גוף ממשלתי שמוביל את ההתמודדות עם קמפיינים זרים ברשתות החברתיות • המבקר מזהיר כי איראן וגורמים עוינים מנצלים את הבינה המלאכותית להפצת דיסאינפורמציה, להעמקת השסעים בחברה ולפגיעה באמון הציבור בתהליך הדמוקרטי

באינטרנט באיראן מושבת | צילום: שאטרסטוק

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור היוצא, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דוח ביקורת חריף על התמודדות מדינת ישראל עם איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי. מהדוח עולה כי למרות שהאיום זוהה כבר בשנת 2017, ישראל עדיין אינה מחזיקה במדיניות לאומית סדורה, ואין גורם ממשלתי אחד האחראי להוביל את המאבק בתופעה.

לפי הדוח, בשנים האחרונות וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" – זוהו ניסיונות שיטתיים של מדינות עוינות, ובהן איראן, להשפיע על דעת הקהל בישראל באמצעות רשתות חברתיות, הפצת דיסאינפורמציה, הפעלת חשבונות מזויפים וקמפיינים מתואמים שנועדו להעמיק את הקיטוב החברתי ולערער את אמון הציבור.

מלחמת "חרבות ברזל", חודש אוקטובר | צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

המבקר מציין כי במהלך המלחמה אותרו קמפיינים רחבי היקף, בהם קמפיין "איסנאד", שפעל באמצעות מאות חשבונות מזויפים ברשת X והפיץ אלפי מסרים שנועדו להשפיע על השיח הציבורי בישראל. בנוסף מתואר קמפיין איראני שהחל כבר ב-11 באוקטובר 2023 וקידם את התיוג Gazagenocide, במטרה לעצב את השיח הבינלאומי נגד ישראל.

בדוח מודגש כי לקראת הבחירות לכנסת הצפויות במהלך 2026, הסיכון מתעצם באופן משמעותי. המבקר מזהיר כי גורמים זרים עלולים לנסות להשפיע על סדר היום הציבורי, על תפיסת המציאות של הבוחרים ואף על אמון הציבור בתוצאות הבחירות.

עוד עולה כי ההתפתחות המהירה של כלי הבינה המלאכותית מאפשרת כיום לייצר תוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה, ליצור זהויות פיקטיביות ולהפיץ מסרים במהירות ובהיקפים חסרי תקדים – מה שמקשה על איתורם ועל סיכול פעילותם.

ישיבת מליאת הכנסת | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ישיבת מליאת הכנסת | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הביקורת מצביעה על שורת ליקויים מערכתיים, ובהם היעדר מדיניות ממשלתית כוללת, מחסור בתיאום בין הגופים השונים, פערים ביכולות הניטור של ניסיונות השפעה זרה, היעדר מנגנון מסודר לדיווח מצד הציבור וגורמי החברה האזרחית, וכן היעדר רגולציה מוסדרת מול פלטפורמות המדיה החברתית.

בנוסף, נמצא כי משרד החינוך אמנם מציע תכנים בנושא דיסאינפורמציה וחשיבה ביקורתית, אך מדובר בתוכני רשות בלבד, ולא בלימודי חובה. גם בתחום ההסברה לציבור קובע המבקר כי אין כיום גוף ממשלתי שאחראי להגברת המודעות לאיום.

בין הממצאים מצוין כי כ-58% מהישראלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות, בעוד שבישראל עדיין אין גוף רשמי שאליו יכולים אזרחים או ארגוני חברה אזרחית לדווח על חשד לקמפיינים של השפעה זרה.

אבטחת סייבר, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
אבטחת סייבר, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

המבקר ממליץ כי המטה לביטחון לאומי יגבש בהקדם מתווה להקמת גוף ממשלתי ייעודי שיתכלל את הטיפול באיום, לרבות גיבוש מדיניות, הקצאת משאבים ותיאום בין כלל הגופים הרלוונטיים. בנוסף הוא קורא לשב"כ להמשיך ולשפר את יכולות האיתור והניטור של ניסיונות השפעה זרה, למשרד החינוך להפוך את לימודי הדיסאינפורמציה לחשיבה ביקורתית לתוכנית חובה, ולוועדת הבחירות המרכזית להשלים את היערכותה לקראת מערכת הבחירות הקרובה.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הזהיר כי "איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי מדאיג. גורמים עוינים, בהם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה ושיטתי כדי להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי". לדבריו, "ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי".

המבקר מסכם כי השארת הפערים הקיימים ללא טיפול מותירה את הציבור הישראלי חשוף להשפעה זרה דווקא בתקופה רגישה של מלחמה, התפתחויות טכנולוגיות מואצות ומערכת בחירות, ומחייבת פעולה לאומית מיידית.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות