Advertisement Placeholder

הממשלה מציגה רפורמה ברכש השירותים החברתיים בהיקף של כ-17 מיליארד שקלים

בתום עבודת מטה של שנה, צוות בין-משרדי נרחב מפרסם תוכנית מקיפה לשיפור התחום בישראל • התוכנית כוללת הקמת מאגר מפעילים אחוד, עיגון רגולטורי של איכות השירות, הפחתת נטל בירוקרטי והקמת מרכז ממשלתי ייעודי

בניין הכנסת | צילום אוריאל כהן\פלאש 90

הממשלה פרסמה היום את הדוח המסכם של הצוות הבין-משרדי לבחינת אופן אספקת השירותים החברתיים בישראל.

הדוח מציג מתווה פעולה נרחב שנועד לשפר את איכות השירותים לאזרח, להתאים את מנגנוני המכרזים למאפיינים החברתיים, להפחית את העומס הבירוקרטי ולחזק את היזמות והחדשנות במערכת.

משרד האוצר בירושלים | צילום: שאטרסטוק
משרד האוצר בירושלים | צילום: שאטרסטוק

המסמך גובש בתום שנה של עבודת מטה נרחבת בהובלת אגף החשב הכללי ואגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, ובשותפות מלאה עם משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך, המשפטים ואגף התקציבים.

שוק של 17 מיליארד שקלים בשנה

אספקת שירותים חברתיים מהווה את אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם המדינה מממשת את אחריותה כלפי אזרחיה.

נתוני הדוח מעלים כי היקף הרכש החברתי הישיר בשלושת המשרדים החברתיים המרכזיים עומד כיום על למעלה מ-17 מיליארד שקלים בשנה, כאשר באמצעות תקציב זה מופעלים כ-230 שירותים שונים על ידי כ-1,000 גופים מפעילים ברחבי הארץ.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עבודת הצוות התמקדה במנגנוני התכנון, הרכש וניהול ההתקשרויות מול אותם מפעילים, כאשר לצורך גיבוש ההמלצות בוצע ניתוח נתונים מקיף, נערכה סקירה השוואתית של מודלים בינלאומיים והתקיימו תהליכי היוועצות נרחבים עם עשרות גורמי מקצוע, מפעילי שירותים, ארגוני חברה אזרחית, קרנות פילנתרופיות וחוקרים מהשדה החברתי.

עיקרי הרפורמה

המלצות הצוות מציגות שינוי תפיסתי בניהול הרכש הממשלתי החברתי, והן מתרכזות בחמישה מהלכים מרכזיים.

ראשית, המדינה תפעל לעיגון עקרונות הרכש החברתי ברגולציה, תוך יצירת מסגרת משפטית שתעניק משקל מרכזי לאיכות השירות, לרציפותו ולזמינותו, לצד שמירה על עקרונות השוויון, התחרות והשקיפות.

שנית, יפותח מכרז מאגר בין-משרדי למפעילי שירותים, אשר יאגד את המפעילים לפי תחומי התמחות. פלטפורמה זו צפויה לקצר משמעותית את הליכי ההתקשרות, להרחיב את מגוון המפעילים ולהפחית כפילויות בירוקרטיות בין המשרדים השונים.

משרד הבריאות

בנוסף, הדוח ממליץ על טיוב הכלים המודרניים לגמישות וחדשנות, כולל שיפור מנגנון המיזמים המשותפים, הרחבת השימוש במכרזי אתגר ופיילוטים מבוקרים, והסדרת זכויות הברירה לאורך תקופת ההתקשרות.

נדבך מרכזי נוסף הוא הקמת מרכז ממשלתי לקידום הרכש החברתי, שישמש כתשתית מקצועית רוחבית לעיבוד נתונים, מחקר, פיתוח מתודולוגיות והכשרת הון אנושי.

ולבסוף, התוכנית שמה דגש על ייעול תהליכי העבודה והפחתת הנטל הבירוקרטי באמצעות איחוד מסמכים, סטנדרטיזציה של דרישות ומעבר לתשתיות דיגיטליות מתקדמות, במטרה לאפשר למפעילים להפנות משאבים מניהול טופסולוגיה לליבת השירות החברתי.

היישום בשטח

לצורך מימוש ההמלצות יוקמו כבר בתקופה הקרובה צוותי יישום מקצועיים אשר יעסקו בהתאמות הרגולטוריות, בפיתוח המאגר המאוחד, בהקמת המרכז הממשלתי ובייעול התהליכים הבירוקרטיים.

ועדת העבודה והרווחה | צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

במשרד האוצר ובמשרדי הממשלה השותפים מציינים כי פרסום הדוח מהווה אבן דרך קריטית, אך המבחן המרכזי של הרפורמה יימדד ביכולת המערכת לתרגם את ההמלצות לשיפור מוחשי באיכות, בזמינות וברציפות השירותים הניתנים לציבור בשטח.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות